בר"ם 7696/16 אריא נ' משרד הפנים (4.1.2017)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור של אזרח אריתריאה, שהורשע בעבירה של מעשה מגונה, סיים לרצות את מאסרו, והושם במשמורת בטענה לפיה הוא מסוכן לציבור. כפי שעולה מפסק הדין, נוכח מדיניות אי ההרחקה שחלה על אזרחי אריתריאה, לא מתקיימים הליכי הרחקה בעניינו של המבקש, ולכן החזקתו במשמורת אינה מוגבלת בזמן.
בית המשפט דן ביחס בין העקרון לפיו החזקה במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל נועדה לממש את הגירוש לבין סעיף 13ו(א)(2) לחוק, המונע שחרור ממשמורת של מי שעלול לסכן את ביטחון המדינה, שלום הציבור או בריאות הציבור.
בסופו של דבר בית המשפט הכריע רק בשאלה המצומצמת הנוגעת להחזקה במשמורת של מי שהורשע בעבירת מין וסיים לרצות את עונשו. בית המשפט קבע שבמקרים אלה, נוכח האפשרות להוציא צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, אין מקום להחזקה במשמורת.