בר"ם 2825/19 פלוני נ' משרד הפנים (30.5.2019)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי שלא לתת פטור מאגרה. עניינו של ההליך בפלסטיני שמתגורר בישראל מנעוריו מאז שסייע לרשויות הביטחון וקיבל היתר שהייה ובעתירתו ביקש לקבל רישיון ארעי (א/5). העתירה הוגשה על ידי הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
בית המשפט העליון (כב' השופטת דפנה ברק-ארז) קבע כי "יש להקל בבחינתה של שאלת העילה מקום שבו ההליך מעלה טענות כבדות משקל, כאשר לחסימת הגישה לערכאות עלולה להיות השלכה קשה ואף בלתי הפיכה", וכי "עתירתו של המבקש אינה עוסקת אך בשאלה "צרה" של מתן מעמד, אלא משליכה על הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד, בהינתן נסיבותיו החריגות והקשות של המבקש. טענותיו נוגעות לגרעין הקשה של זכות זו, על-פי כל אמת מידה, ויש בכך כדי להקרין על הדיון בהן". באשר להוכחת אי-המסוגלות לשלם עבור האגרה, בית המשפט קבע כי די בהסברים שנתן בדבר היעדר תיעוד רלוונטי, שהם בבחינת "עובדה שלילית", כדי להעביר לכל הפחות את נטל הראיות לסתירתם לכתפי המשיב וכי "מצב הדברים שהוצג על ידי המבקש – של היעדר תיעוד והיותו של המבקש "בלתי נראה" – הוא העומד גם ביסוד העתירה שהגיש. אם כן, דחיית הבקשה בנסיבות אלה יוצרת מעין "מעגל שוטה"".