עע"מ 7271/20 פלונית נ' שר הפנים (3.11.2022)
בית המשפט העליון קיבל ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין דחיית בקשתה של תושבת השטחים לקבל מעמד, בנימוק לפיו בן זוגה נישא בנישואין ביגמיים.
המערערת הושאה בהיותה קטינה לאזרח ישראל הנשוי לאישה נוספת, מבלי שהייתה מודעת לאי החוקיות הכרוכה בנישואים ביגמיים. לאחר נישואיהם של השניים בעלה התגרש מאשתו הראשונה, והמערערת קיבלה היתרי שהייה בישראל מכוח הנישואין.
לאחר שבעלה של המערערת נישא בשנית בנישואים ביגמיים, משרד הפנים נמנע מחידוש היתר השהייה של המערערת והיא הגישה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, שנדחתה בנימוק לפיו המערערת לא זכאית למעמד בישראל בשל נישואיו הביגמיים של בעלה.
עתירה שהוגשה נגד ההחלטה התקבלה באופן חלקי על ידי בית המשפט המחוזי, שהורה לתת למערערת מעמד עד שימלאו 18 שנים לבנה הצעיר. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
במסגרת הערעור לבית המשפט העליון, משרד הפנים קיבל את המלצת בית המשפט להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים כדי "לחזור ולדון בעניינה של המערערת, תוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלה שלא היו נגד עיניה של הוועדה בשלב הקודם: היותה האשה הראשונה, והתנגדותה לנישואין הביגמיים; היותה קורבן לנישואין ביגמיים בעת שהייתה קטינה; והעובדה שכל חייה הבגירים עברו עליה בישראל וכלל ילדיה ונכדיה מתגוררים בה."
בית המשפט הוסיף כי "הגישה העקרונית המצדדת במאבק בתופעה של נישואין ביגמיים היא ראויה. אולם, דומה שבמקרה זה לא ניתן להתעלם מן ההבחנה בין מי שהיא קרבן העבירה לבין מי שמחולל אותה."