בר"ם 446/18 פלונית נ' משרד הפנים (24.7.2019)
בית המשפט העליון קיבל בבקשת רשות ערעור, שהגישו אם ובתה בת ה-20, והורה למשרד הפנים לתת לבת רישיון לישיבת קבע, ולבחון באמצעות הוועדה הבין-משרדית האם יש לתת לאם מעמד בישראל כדי שתמשיך לשהות לצד בתה.
המבקשת הראשונה (הבת) היא בתה של המבקשת השנייה (האם), אזרחית פולין, ושל אזרח קונגו, ונולדה וגדלה בישראל. הבת חיה בישראל במשך כל חייה, למעט שנתיים, בילדותה המוקדמת, שבמהלכן האם והבת ניסו להתגורר בפולין, אך הניסיון לא צלח, בין היתר על רקע גילויי גזענות כלפי הבת.
המבקשות הגישו בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח החלטת ממשלה מס' 2183 משנת 2010, בעניין הסדרת מעמדם של ילדי שוהים שלא כדין ובני משפחותיהם. משרד הפנים קבע שבקשתן אינה עומדת בתנאי ההחלטה, משום ששהו תקופה של שנתיים בפולין, כאשר אחד מתנאי החלטת הממשלה הוא שהייה בישראל ברצף בחמש השנים שקדמו להחלטה. בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטה, בקשתן נבחנה כ"מקרה גבולי" על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, שדחתה את הבקשה וקבעה שאין מדובר במקרה גבולי המצדיק מתן מעמד למרות אי עמידה בדרישת רצף השהייה בישראל.
בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים, וקבע שלא מתקיים "דבר מה נוסף" דוגמת מחלה קשה או נכות, או קושי לקיים את היחידה המשפחתית במדינה אחרת.
בית המשפט העליון קבע שמטרת התנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה היא לבחון האם הילד או הילדה התערו בישראל. עוד נקבע כי החלטת הממשלה אינה מגדירה "מקרים גבוליים" כמקרים הומניטריים בלבד, וכי דומה שהעברת הטיפול בבקשות במקרים הגבוליים לוועדה לענייני הומניטריים נסכה אופי שונה ומצומצם מזה שבהחלטת הממשלה על הדיון בהם.
בית המשפט קבע שבשום שלב עניינן של המבקשות לא נבחן כמקרה גבולי, ולא נבחנה הטענה כי עניינן כה קרוב למקרים שנמצאים בליבת החלטת הממשלה עד שיש מקום להכיר בו. למעשה, השאלה שנדונה הייתה אם מתקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד, תוך מחיקה דה-פקטו של החלופה של קבלת מעמד במקרה גבולי בהתאם להחלטת הממשלה. בית המשפט עמד על כך שהדברים בולטים מקריאת פרוטוקולי הראיונות, שערך משרד הפנים, שבהן לא הייתה התמקדות בהתערותה של הבת בישראל ובקשיים, שבהם נתקלו השתיים בתקופה שבה שהו בפולין.
בית המשפט קבע כי אין מקום להחזיר את עניינה של הבת לוועדה לעניינים הומניטריים, וכי יש לתת לה רישיון לישיבת קבע, ולהחזיר את עניינה של האם לוועדה.