בר"ם 7762/23 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (29.7.2024)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגישו בני זוג, וקבע כי בקשתם להסדרת מעמדו של המבקש תיבחן במסגרת ההליך המדורג.
המבקשים הם אזרחית ישראל ובן זוגה, אזרח חוף השנהב וגיניאה, שנישאו בנישואי פראגוואי ולהם שני ילדים קטינים. המבקש נכנס לישראל שלא כדין בשנת 2008 והגיש בקשה למקלט. עד שנת 2012 חלה עליו מדיניות ההגנה הקבוצתית שחלה על אזרחי חוף השנהב עד אותה שנה. באותה שנה נסגרה גם בקשתו למקלט.
בשנת 2015 המבקש הורשע בהסדר טיעון במספר עבירות, ובשנת 2020 הגיש בקשה להסדיר את מעמדו מכוח יחסיו עם בת זוגו. בעקבות בקשה זו ניתן לו תחילה רישיון ישיבה מסוג ב/1, אך בהמשך הוחלט לדחות את בקשתו להסדרת מעמד בשל עברו הפלילי ובנימוק לפיו הפר צווים שיפוטיים שהורו על יציאתו מישראל.
ערר על ההחלטה נדחה על ידי בית הדין לעררים, בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, והמבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון נתן למבקשים רשות ערעור וקיבל את ערעורם.
בית המשפט קבע שאחד השיקולים המרכזיים שעל רשות האוכלוסין וההגירה להעמיד לנגד עיניה הוא טובת הילדים הקטינים. בית המשפט הוסיף שעברו הפלילי של המערער והסיכון הנשקף ממנו הם שיקולים שיש לשקול, אך שיקול זה הפך להיות חזות הכל, ללא התייחסות ממשית להשלכות מרחיקות הלכת שצפויות להפסקת ההליך המדורג בשלב זה על משפחתם של המערערים, ובפרט על טובתם של שני הילדים. בית המשפט הוסיף שהרשות לא נתנה דעתה לטובת הילדים ולקשיים המשמעותיים שיפקדו את המשפחה אם המבקש ייאלץ לעזוב את הארץ, בעצמו או ביחד עם משפחתו. אף האפשרות המעשית לספק מחוץ לישראל את מלוא צרכיהם של הילדים, ובכלל זה צרכים רפואיים, ככל שהמשפחה כולה תיאלץ לעזוב, לא קיבלה מענה כלשהו.
בית המשפט קבע שבשים לב לטיב העבירות שהורשע בהן המבקש, כמו גם לפרק הזמן הניכר שחלף מאז סיים לרצות את עונשו – אין במסוכנות המיוחסת לו כדי להוות שיקול מכריע נגד בקשת המעמד בשלב זה.
בית המשפט הוסיף שנוהל הערות גורמים אינו מתווה את האופן שבו יש לבחון את מסוכנותו של מבקש מעמד שביצע עבירות בישראל, מעבר להמלצת גורמי המשטרה, וציין שבמבט הצופה פני עתיד, מבלי לקבוע מסמרות, דומה שיש לשקול את חומרת העבירה, הזמן שחלף מאז ביצועה, חומרת העונש וחלוף הזמן ממועד השחרור ממאסר, ולצד זאת לבחון אם בנסיבות העניין קיימת אפשרות לאיין את הסיכון הקונקרטי הטמון במתן מעמד למבקש מבלי להורות על הפרדתו ממשפחתו.