בר"ם 1126/18 זרגוזי נ' רשות האוכלוסין וההגירה (30.9.2021)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט מאריתריאה, שביקש לבטל את המגבלות הגאוגרפיות שהוטלו עליו, בכפוף לכך שנקבע שעל רשות האוכלוסין וההגירה לגבש נוהל מסודר בעניין זה.
המבקש הוחזק במתקן "חולות" במשך שנה, בשנים 2015 ו-2016, ועם שחרורו ניתן לו רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ונקבע בו כי חל עליו איסור להתגורר בתל-אביב ובאילת. רישיונות שבהם נקבעו מגבלות גאוגרפיות ניתנו בשנים 2015 עד 2018 למי ששוחררו ממתקן "חולות", ולאחר סגירת המתקן בשנת 2018 לא הוטלו מגבלות אלה על מבקשי מקלט נוספים. עם זאת, המגבלות הוסיפו לחול על המבקש ועל מבקשי מקלט אחרים ששוחררו ממתקן "חולות". בנוסף, בשנת 2017 התקבל תיקון לחוק הכניסה לישראל, שהסמיך להטיל מגבלות גאוגרפיות על "מסתננים" במסגרת סעיף 6(3) לחוק.
לאחר שבית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי דחו את טענות המבקש בדבר אי חוקיות המגבלות הגאוגרפיות שהוטלו עליו, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע שהטלת מגבלות גאוגרפיות על "מסתננים" מקיימת את מבחן התכלית הראויה, וכי מדובר במגבלות מידתיות.
עם זאת, בית המשפט קבע שהטלת המגבלות מעלה את שאלת הפגיעה בשוויון. בית המשפט ציין שלא נקבעו אמות מידה להטלת מגבלות גאוגרפיות ולא נקבע נוהל בעניין, ועל כך שלאחר סגירת מתקן "חולות" ההגבלה נותרה על כנה בכל הנוגע למי ששוחררו מהמתקן, בעוד כל האחרים נותרו פטורים ממנה.
בית המשפט העליון קבע שהעובדה שהמדיניות מופעלת כבר מספר שנים מבלי שגובשו או פורסמו אמות מידה ברורות להחלתה, ובפרט על רקע שינויי הנסיבות שהתרחשו – ובראשן סגירת מתקן חולות – מעוררת קושי, אך קושי זה אינו מצדיק, בעת הזו, היעתרות לסעד המבוקש בערעור. תחת זאת נקבע כי על משרד הפנים לגבש נוהל בכל הנוגע להטלת מגבלות גאוגרפיות בתוך תשעה חודשים, וכי המבקש יהיה רשאי לפנות בבקשה להסיר את המגבלה שהוטלה עליו בהתאם לנוהל. לאחר פסק הדין ניתן עיכוב ביצוע בעניינו של המערער,