בר"ם 505/24 פלונית נ' משרד הפנים (16.7.2024)
בעקבות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, משרד הפנים הסכים להחזיר את עניינם של המבקשים לבחינה נוספת של הוועדה הבין-משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים. בית המשפט העליון קבע שבשל כך דין הערעור להימחק, אך בשל חשיבות הדברים תיאר את ההליכים עד כה.
המבקשים הם אזרחית ניגריה שנכנסה לישראל ללא היתר בשנת 2010, בנה הקטין שנולד במצרים בשנת 2008 וביתה הקטינה שנולדה בישראל בשנת 2017. האם הגישה בקשת מקלט בה נטען כי היא ומי שהיה בן זוגה ואביו של הבן עזבו את ניגריה בשנת 2007 ועברו למצרים בעקבות התנגדותו של אביו של בן זוגה לנישואיהם; כי בהמשך בן זוגה של המבקשת נהרג בתאונת דרכים; וכי בשנת 2009, הגיע אחיו של בן הזוג המנוח למצרים, במטרה לסמם ולחטוף את הבן לניגריה. המבקשת טענה כי היא חוששת לחיי הבן אם תשוב עמו לניגריה והדגישה כי המשטרה המקומית אינה צפויה לסייע לה.
בבקשה הובהר כי הרקע לרדיפתם של בני המשפחה הוא השתייכותה של המבקשת למעמד ה"אוסו" הנחשב ל"נחות" בקרב קבוצת האיגבו בניגריה. עוד נטען כי לאחר ניסיון החטיפה של הבן, המבקשת ובנה הוחזקו בביתו של אדם בתנאי עבדות במשך 15 חודשים, וכי במסגרת זו הם עברו מסכת ארוכה של התעללויות פיזיות, מיניות ונפשיות קשות, אשר כללה, בין השאר, מכות קשות ושלושה מקרי אונס באיומי אקדח. המבקשת טענה כי ניסתה לברוח מספר פעמים, אך ללא הצלחה. בהמשך המבקשת והבן הוברחו לישראל על-ידי האדם שהחזיק בהם בתנאי עבדות.
לאחר שבקשת המקלט נדחתה והתקיימו מספר הליכים משפטיים, משרד הפנים החליט להעביר את עניינה של המבקשת לוועדה הבין-משרדית, אך זו המליצה לדחות את הבקשה. בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק הדין.
כאמור, לאחר הגשת הערעור משרד הפנים החליט להחזיר את עניינם של המבקשים לדיון בוועדה. בית המשפט העליון מחק את בקשת רשות הערעור וציין כי "חזקה על המשיבה כי תבחן את הבקשה המחודשת שתוגש בלב פתוח ובנפש חפצה, תוך מתן משקל הולם לנסיבותיהם הייחודיות של המבקשים, ובפרט למצבו הרפואי של הבן ולהכרה במבקשת כקרבן עבדות וסחר בבני אדם".