בר"ם 5356/19 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (29.1.2020)
בית המשפט העליון מחק בקשת רשות ערעור שהגישו אם וארבעת ילדיה, תוך חיוב משרד הפנים בהוצאות, לאור הודעת משרד הפנים כי יחזיר לבחינה את בקשתם להסדרת מעמד, וזאת נוכח העובדה שההחלטה התבססה על מידע עובדתי שגוי, שאף הוצג בפני בית המשפט בהליכים הקודמים בעניינם של המבקשים.
המבקשת, אזרחית טורקיה, נכנסה לישראל באשרת תייר בשנת 2001 והוסיפה לשהות בארץ לאחר פקיעתה. במהלך שהייתה בישראל נולדו לה ארבעה ילדים, שאביהם אזרח טורקיה שנכנס לישראל ללא היתר בשנת 2002.
המבקשת וארבעת ילדיה הגישו בשנת 2010 בקשה מכוח החלטת הממשלה להסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה. תחילה הבקשה נדחתה בנימוק לפיו המבקשים אינם עומדים בתנאיה משום שהאב נכנס שלא כדין לישראל. לאחר שהמבקשת חתמה על תצהיר לפיו נפרדה מבן זוגה ולפיו לא תבקש להסדיר את מעמדו מכוח החלטת הממשלה, הוחלט להביא את עניינם של המבקשים בפני הוועדה הבין-משרדית לעניין מעמד ילדי שוהים שלא כדין ובני משפחותיהם.
הוועדה דחתה את הבקשה וערר פנימי שהוגש על ההחלטה נדחה בנימוק לפיו טענת המבקשת כי היא אינה מקיימת עם האב מערכת יחסים זוגית אינה אמינה, משום שלשניים נולד ילד חמישי בשנת 2012, לאחר שבשנת 2011 המבקשת הצהירה שאינה בקשר עם האב, ומשום שבמערכת הממוחשבת של משרד הפנים אין אינדיקציה ליציאת האב מישראל.
בית הדין לעררים דחה ערעור שהוגש על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק הדין, בין היתר בנימוק לפיו המצג שהציגה המבקשת, לפיו היא אינה בקשר עם האב ולפיו עזב את ישראל, אינו תואם את המציאות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בתגובה לבקשת רשות הערעור, משרד הפנים הודיע שבדיקה שביצע "במערכת נתונים ממוחשבת נפרדת אצל המשיבה, אשר אינה נבדקת על דרך השגרה" העלתה שהאב יצא מישראל בשנת 2014, וכי בשל כך יש להחזיר את הדיון בעניינם לוועדה.
בית המשפט החליט למחוק את בקשת רשות הערעור לצורך החזרת הדיון בעניינה של המשפחה לוועדה, תוך שהוא דוחה את בקשת המבקשים להורות לתת לאם רישיון עבודה עד להכרעה המחודשת בבקשה, שכן הבקשה הועלתה לראשונה בשלב בקשת רשות הערעור. עם זאת, בית המשפט קבע שהמבקשת רשאית לפנות אל משרד הפנים בבקשה כאמור, שתישקל בהתאם למכלול הנסיבות ולהתפתחויות האחרונות.
בית המשפט הוסיף והעלה שהשתלשלות העניינים בהליך מעוררת קושי, שכן ההליכים שהתקיימו עד כה התנהלו על בסיס נתון עובדתי שגוי שמשרד הפנים מסר. כמו כן נקבע שלכאורה יש ממש בטענות המבקשים, לפיהן לא היה ראוי להטיל עליהם את הנטל להוכיח כי האב עזב את הארץ, שכן משרד הפנים הוא הגורם המינהלי בעל השליטה במידע.