בר"ם 19604-03-25 גרין נ' רשות האוכלוסין וההגירה (13.7.2025)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בעניין בקשתו של אזרח הודו להאריך רישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בענף הסיעוד.
המבקש עבד משנת 2019 עד שנת 2024 אצל מטופל סיעודי, ולאחר סיום העסקתו החל לעבוד אצל מטופל סיעודי אחר וביקש להאריך את רישיון הישיבה שלו לפי הנוהל העוסק בהארכת רישיונות ב/1 בענף הסיעוד. הבקשה נדחתה, וכך גם ערר שהוגש לבית הדין לעררים וערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע שהגם שהבקשה מעוררת קושי אנושי, היא לא עומדת באמת מידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
בנוסף, בית המשפט העליון קבע שהוראות סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל אינן מותירות כל פתח לקבלת הבקשה, משום שהמקרה אינו עומד בשניים מתנאי הסף שבסעיף זה – ראשית, מאחר שבמועד הגשתה חלפו למעלה מ-90 ימים ממועד סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה של המבקש בישראל; ושנית, מאחר שסיום ההעסקה כאמור לא נבע מפטירת המטופל הקודם או ממעברו למוסד סיעודי.