בר"ם 1343/22 Nikifarova נ' רשות האוכלוסין וההגירה (9.3.2022)
המבקשת היא אזרחית רוסיה, שנכנסה לישראל באשרת תייר והגישה בקשה למקלט בה טענה שסבלה מאיומים על חייה ברוסיה בשל נטייתה המינית ודעותיה הפוליטיות. בקשת המקלט של המבקשת נסגרה לאחר שלא הגיעה לראיון במועד שבו זומנה, ובקשה נוספת שהגישה להסדרת מעמדה מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעי עבדות וסחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפייה נדחתה אף היא.
ערר שהוגש על ההחלטה לדחות את הבקשה השנייה לפי הנוהל החל על קורבנות עבדות, סחר בבני אדם ועבודת כפייה "נסגר" (בלשון פסק הדין). ערר נוסף שהוגש נגד ההחלטה לדחות את הבקשה למקלט נמחק, לאחר שהמבקשת לא קיימה את החלטת בית הדין לעררים לתקן את הערר כך שיהיה מפורט יותר מבחינה עובדתית.
על פסק הדין שמחק את הערר הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו ניתן צו ארעי המונע את גירושה מישראל בכפוף להפקדת ערבון בסכום של 4,000 ₪. בנוסף, נדחתה בקשת המבקשת לפטר מערבון בגין הערעור לבית המשפט המחוזי. על ההחלטה בעניינים אלה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון ציין שבית המשפט המחוזי מצא שהתנהלותה של המבקשת בהליכים השונים, כמו גם סיכויי הערעור בעניינה, מצדיקים קביעת ערבון על מנת להבטיח את יציאתה של המבקשת מהארץ ככל שערעורה יידחה, וקבע שלא נפל פגם בהחלטה זו המצדיק התערבות.
עוד צוין בהחלטת בית המשפט העליון שהתנהלותה של המבקשת, שלא יצאה מישראל אף על פי שחלף פרק הזמן שהוקצב לה להפקדת הערבון, יכולה להוות שיקול בהחלטה אם לתת רשות ערעור, אולם בשים לב לטענת המבקשת בדבר סכנת חיים הנשקפת לה מרוסיה, בית המשפט האריך את המועד להפקדת הערבון.