בר"ם 2163/20 יוהנס נ' רשות האוכלוסין וההגירה (14.5.2020)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מבקש מקלט מאתיופיה.
לטענת המבקש הוא נרדף באתיופיה בשל פעילותו הפוליטית במפלגת האופוזיציה "סמאיהאווי" ובשל שייכותו לקבוצה אתנית שהשלטון מתנכל לה. לפי טענתו הוא נעצר ללא משפט באתיופיה והוחזק כחצי שנה במעצר, במהלכו עבר עינויים והרעבה, ולאחר שחרורו המשטרה איימה שתהרוג אותו בשל פעילותו הפוליטית.
יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים דחה את בקשת המקלט בהליך מקוצר, בהתבסס על חוות דעת יחידת הטיפול במבקשי מקלט. בית הדין לעררים קיבל ערר קודם שהמבקש הגיש, וקבע כי יש לבחון מחדש את בקשת המקלט בשל פגמים שנפלו בהליך (הימנעות מהזמנת בא כוח המבקש לראיון). לאחר קיום ראיון נוסף, יו"ר הוועדה שב ודחה את בקשת המקלט בהליך מקוצר לפי המלצת יחידת הטיפול במבקשי מקלט.
בית הדין לעררים דחה ערר שהמבקש הגיש על ההחלטה האחרונה, וקבע ש"יש יסוד לקביעה שהמבקש אינו אמין", על רקע העדר ידע בסיסי בקשר למפלגה, המשך שהייתו באתיופיה לאחר שחרורו ממעצר, יציאתו מהמדינה באין מפריע, ספקות באשר למהימנות המסמכים שהציג ותמורות במצב הפוליטי באתיופיה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק הדין, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו העלה, בין השאר, טענות עקרוניות בדבר שיעור ההכרה הנמוך בפליטים בישראל ובדבר השימוש בהליך המקוצר שבנוהל הטיפול במבקשי מקלט.
בית המשפט העליון קבע כי טענותיו של המבקש נבחנו לגופן ונדחו באופן קונקרטי, בשים לב לטיב הראיות שהציג והשאלות שאלה עוררו, וכי ההליך אינו מעורר שאלות החורגות מעניינו של המבקש ולכן אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.