בר"ם 8558/19 מוחמד נ' שר הפנים (10.2.2020)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט סודני מדרפור בעניין צו ביניים, שיורה לתת לו רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד להכרעה בערר שהגיש.
המבקש מחזיק ברישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל מאז שנת 2009, והגיש בשנת 2013 בקשה למקלט, שטרם הוכרעה. בשנת 2018 המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים, במסגרתו ביקש להורות למשרד הפנים להכריע בבקשתו למקלט, ובמסגרתו ביקש צו ביניים שיורה על מתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד להכרעה בערר.
בית הדין לעררים החליט בשנת 2019 לדחות את הבקשה לצו ביניים וכן להקפיא את הדיון בערר עד להכרעה בהליך התלוי ועומד בבית המשפט העליון בעניין הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי סודן מדרפור. בהמשך לכך המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בבקשה לצו ביניים, בנימוק לפיו חל שינוי בנסיבות בדמות פיטוריו מעבודתו משום שאינו יכול להוציא רישיון נהיגה בהתאם לסוג רישיון הישיבה שבו הוא מחזיק. הבקשה לעיון מחדש בבקשה לצו ביניים נדחתה, וכך גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, שהוגשה על החלטה זו.
בית המשפט העליון קבע כי המקרה מעורר התלבטות וכי קיים צורך בהאחדה של ההחלטות הנוגעות לסעדים זמניים המבוקשים על ידי מבקשי מקלט מדרפור שעניינים תלוי ועומד. עם זאת, בית המשפט קבע שלהבדיל מהחלטות אחרות שנתן בית המשפט העליון, אשר עסקו בסעדים זמניים בשלבי הערעור לאחר שהערכאה הדיונית כבר פסקה שיש להעניק למבקש המקלט רישיון ישיבה מסוג א/5, המקרה הנוכחי נסוב כולו על מתן סעד זמני בערכאה הדיונית. כמו כן נקבע שהמסקנה עשויה הייתה להיות שונה אילו הדיון בערר היה "מוקפא", אך במקרה זה בית הדין לעררים צפוי לקיים דיון בערר במועד קרוב, וחזקה על בית הדין שיכריע בו בהקדם האפשרי.