בר"ם 26/20 בראונשטיין נ' רשות האוכלוסין וההגירה (2.1.2020)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישו אזרחית ישראל ואזרח ניגריה בעניין דחיית בקשת להסדיר את מעמדו של המבקש מכוח יחסי זוגיות עם המבקשת.
המבקש הגיש בשנת 2013 בקשה למקלט בישראל, ולאחר שזו נדחתה, ונדחה בשנת 2017 ערר שהגיש לבית הדין לעררים נגד ההחלטה לדחות את בקשת המקלט, המבקשים הגישו בקשה להסדרת מעמדו של המבקש בנימוק לפיו הם מנהלים חיים משותפים מאז שנת 2014. לאחר קיום ראיון עם בני הזוג, רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את הבקשה בנימוק לפיו השניים ממעטים להתראות והיכרותם אינה עמוקה מספיק; המבקשת לא הצליחה למסור פרטים הקשורים למשפחתו ולעבודתו של המבקש; והמבקש נשוי בארץ מולדתו.
ערר פנימי שהוגש נדחה על ידי הרשות; בית הדין לעררים דחה ערעור על פסק הדין; ובית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים.
בית המשפט העליון קבע שטענות המבקשים הן טענות ערעוריות-יישומיות, וכי לא מתקיימים התנאים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בקשת רשות הערעור נדחתה, ובית המשפט הורה למבקש לצאת מישראל בתוך 45 ימים.