בר"ם 8192/18 מדינת ישראל נ' Silva (2.12.2018)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור של משרד הפנים על פסק דין של בית המשפט המחוזי, וקבע כי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין אינו מוסמך לדון בעניין מעצרם של מסורבי כניסה לישראל.
בקשת רשות הערעור עסקה ב-13 אזרחי סרי לנקה, שהגיעו לישראל וכניסתם סורבה. במהלך החזקתם במתקן "יהלום" בנמל התעופה בן-גוריון, הוגשו על ידם בקשות פרטניות למקלט בישראל.
בהמשך, בעקבות פנייה אל בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, בית הדין הורה לשחררם בתנאים. ערעור שמשרד הפנים הגיש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו, ובית המשפט המחוזי הורה לבית הדין לביקורת משמורת לדון מחדש בשחרורם. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענת משרד הפנים, לפיה בית הדין כלל אינו מוסמך לדון בשאלת החזקתם במשמורת של מסורבי כניסה. על קביעה זו הוגשה בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור וקבע שחוק הכניסה לישראל מבחין בין הליך החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין הנמצאים בישראל לבין הליך החזקתם של מסורבי כניסה לישראל. בית המשפט קבע שהחזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין כפופה להליך של ביקורת יזומה על ידי בית הדין למשמורת, בעוד שהליך החזקתם של מסורבי כניסה אינו כפוף לביקורת בית הדין, אלא להחלטת ממונה ביקורת הגבולות, שעל החלטתו ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.
בית המשפט עמד על כך שהחוק אינו קובע מועד לביקורת יזומה של ממונה ביקורת הגבולות על החזקתם של מסורבי כניסה, אך נוהל משרד הפנים קובע שביקורת כזו תתקיים בתוך 30 ימים. עוד צוין שמשרד הפנים מתכוון לתקן את הנוהל ולקצר את פרק הזמן ל-14 ימים, ולאחר מכן אחת ל-7 ימים, ככל שהמוחזק לא הורחק למדינת מוצאו. בית המשפט אף ציין, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי ייתכן שיש לקבוע פרק זמן קצר יותר.