עע"מ 9001/16 י.ב. שיא משאבים בע"מ (13.9.2017)
בית המשפט העליון דחה ערעור של חברת כוח אדם, שהתמודדה במכרזים למתן שירותי ניקיון עבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות בעניין הכללת סכום ההיטל בגין העסקת עובדים זרים בטבלת מחירי המינימום לעובדים במסגרת מכרזים לעובדי ניקיון.
מקורה של דרישת העותרת הוא היטל בשיעור של 20%, שהוטל על מעסיקים של מי שמוגדרים כ"עובדים זרים". לטענת חברת כוח האדם, היות שהיא מעסיקה עובדים שמוצאם מאריתריאה, שחלה עליהם מדיניות אי ההרחקה ושקיים בעניינם הסדר לפיו האיסור על העסקתם לא ייאכף, והיות שהיא נדרשת לשלם היטל בגין העסקתם, על משרדי הממשלה ועל רשויות מקומיות לכלול את סכום ההיטל במחיר המינימום שנקבע במסגרת מכרזים לשירותי ניקיון.
בית המשפט התייחס, בין השאר, לסעיף 7.12.9 לתכ"ם (תקנון כספים ומשק), לפיו נאסר על חברות כוח אדם המעסיקות עובדים זרים להתמודד במכרזים של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות מן הסוג האמור. בית המשפט דחה את טענת חברת כוח האדם, לפיה ההוראה מתייחסת רק לעובדים זרים המועסקים לפי היתרים לעבודות ספציפיות ולא למי שחלה עליהם מדיניות ההגנה הקולקטיבית. בהתאם, בית המשפט קבע שהיות שממילא נאסרת זכייתם במכרז של מי שמעסיקים את אזרחי אריתריאה, אין מקום לכלול במחירי המינימום את ההיטל המוטל על מעסיקיהם.
בית המשפט התייחס לטענה לפיה בפועל רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה רבים מקבלים שירותים מחברות כוח אדם המעסיקות אזרחי אריתריאה, וקבע שאף אם קיימת פרקטיקה כזו, אין לתת לה יד באמצעות הכללת עלויות ההיטל במחירי המינימום במכרזים. עם זאת, בית המשפט קבע שעל הרשויות לבצע "בדק בית" בעניין זה ולהחליט אם לאכוף את ההוראה האוסרת על קבלת שירותים מחברות כוח אדם המעסיקות אזרחי או לשנות הוראה זו.