עמ"נ (ת"א) 14434-08-23 Doukoure נ' רשות האוכלוסין וההגירה (12.10.2023)
בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו ממשמורת של אזרח חוף השנהב עד להכרעה בבקשתו למעמד מטעמים הומניטריים.
המערער נכנס ישראל בשנת 2008 כקטין לא מלווה. בהמשך המערער היה בזוגיות עם אזרחית ישראל, ונולדו להם שני ילדים, ולאחר מכן השניים נפרדו. המערער חסה תחת ההגנה הזמנית שניתנה בעבר לאזרחי חוף השנהב, ולאחר שזו הוסרה, הגיש בקשה למקלט מדיני שנדחתה.
המערער נעצר בחודש אפריל 2022 ומאז ועד עתה הוא מוחזק במשמורת. לאחר שנעצר, המערער הגיש בקשה למתן מעמד מטעמים הומניטריים בשל היותו אב לילדים אזרחי ישראל.
בית הדין לעררים דחה ערר שהמערער הגיש ובו ביקש לשחררו ממשמורת ולעכב את גירושו מישראל עד לאחר ההכרעה בבקשתו למעמד מטעמים הומניטריים, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
לאחר הגשת הערעור, משרד הפנים הודיע שהוא מסכים שהמערער לא יורחק מישראל עד ההכרעה בבקשתו למעמד מטעמים הומניטריים בעודו שוהה במשמורת.
בית המשפט עמד על כך שהמערער שוהה במשמורת מזה כששה חודשים, מבלי שטובת הילדים נבדקה באופן כלשהו, ומבלי שהרשות שקלה את טובת ילדיו הפעוטים. אמנם, כפי שציין בית הדין, פעוט כבן שנה לא ניתן לראיין ולבחון את עמדותיו, אולם, את טובת הילדים ניתן לבדוק בכל גיל באמצעים שונים. בית המשפט ציין שבית הדין לעררים הניח באופן שגוי שאם לא ניתן לשוחח עם הילדים בשל גילם, הרי שלא ניתן לברר את טובתם, ואף ציין ששיחה בין ממונה ביקורת גבולות לבין אם הילדים, אינה יכולה להוות ולו תחילת בסיס עובדתי לעניין זה.
בית המשפט הוסיף וקבע שהמשך השארתו של המערער במשמורת עד להכרעה בבקשתו למעמד אינה מידתית, והורה על שחררו המיידי ללא תנאים.