עת"מ (י-ם) 51212-10-19 המרכז לסיוע משפטי לעולים ואח' נ' שר הפנים ואח' (25.4.2021)
בית המשפט המחוזי פסק בעתירה בעניין "סעיף השדרוג" בנוהל הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים של רשות האוכלוסין.
העתירה הוגשה בשם המרכז לסיוע משפטי לעולים (המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל), המוקד לפליטים ולמהגרים, שדולת הנשים בישראל ונעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות, נגד מדיניות משרד הפנים שלא לקבוע מתווה מהותי ל"שדרוג" מעמדם של תושבים ארעיים אשר קיבלו את מעמדם בישראל מטעמים הומניטאריים למעמד של תושבי קבע.
המשיבים הכניסו לנוהל תיקון לפיו רק כעבור 10 שנים מיום קבלת הרישיון הארעי מטעמים הומניטאריים (ללא התחשבות בתקופות קודמות של ישיבת ארעי מטעמים שונים, ללא התחשבות בתקופת ההמתנה הארוכה לקראת קבלת ההחלטה של הוועדה ומבלי להתחשב במקרים ההומניטאריים שאינם מגיעים לפתחה של הוועדה) יוכל התושב הארעי לבקש לקבל רישיון לישיבת קבע. העתירה הצביעה על כך שהמנגנון פוגע פגיעה חמורה ומיוחדת בנשים ובאמהות.
פסק הדין עוסק בעיקרו בתושבים ארעיים שבמקור לקחו חלק בהליך מדורג עם אזרח ישראלי ובהמשך קיבלו מעמד מטעמים הומניטאריים, בגין פקיעת הקשר הזוגי. באשר להליכי שדרוג מעמדם של תושבים ארעיים אלו למעמד של תושבי קבע, עוגנו בפסק הדין מספר שינויים חיוביים (שכבר קיבלו ביטוי בתיקון נוהל 5.2.0022 של הרשות), כך שלגבי תושבים ארעיים שמחזיקים במעמד ארעי שניתן להם מטעמים הומנטיאריים ושבקשתם טופלה מכוח נהלים 5.2.0017 ו-5.2.0019 (נהלי הפסקת הליך מדורג בשל פרידה/פטירת הישראלי/אלימות בן הזוג הישראלי) – תקופת 10 השנים הנדרשת לשם הגשת בקשה למעמד קבע תכלול את התקופה בה שהו במעמד ארעי במסגרת ההליך המדורג, וכן את התקופה בה החזיקו ברישיון זה כשהמתינו להחלטת הוועדה הבינמשרדית בעניינם, ובתנאי שתקופת השהייה ברישיון לישיבת ארעי שניתן מטעמים הומניטאריים (כלומר אחרי החלטה סופית של הוועדה הבינמשרדית בעניינם) לא תפחת מ-5 שנים. בית המשפט הבהיר, בעקבות הערת העותרות, כי מדובר גם על מבקשים שעניינם הועבר לדיון בוועדה דרך "סעיפי הסל" של נהלי הפסקת הליך – כלומר אנשים שעניינם לא עמד בקריטריונים להעברה ישירה לוועדה, אך הוכיחו קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים דיון והכרעה של הוועדה בעניינם (סעיף 8 לפסק הדין). בנוסף, בית המשפט נתן תוקף מחייב להצהרות נציגת רשות האוכלוסין שהובאו בדיון, והן:
- במקרה בו הבקשה ההומניטארית סורבה במקור, נוהלו לגביה הליכים משפטיים ובסופו של דבר נקבע על ידי הערכאה השיפוטית שרשות האוכלוסין טעתה והיה עליה להעניק למבקש רישיון לישיבת ארעי, תימנה התקופה מיום ההחלטה השלילית במסגרת מניין התקופות לשם הגשת בקשה לשדרוג למעמד קבע.
- התנאים לבחינת בקשה לשדרוג מעמד המוגשת לפני תום תקופת עשר השנים הינם תנאים חלופיים ולא מצטברים, כך שהמבקש נדרש להוכיח שינוי נסיבות או קיומן של נסיבות חריגות.
בנוסף לאמור ציין בית המשפט את הסכמת הצדדים לפיה אין בפסק הדין כדי למנוע ממי שלא היה צד להליך שבפניו לטעון כל טענה כנגד הנוהל ההומניטארי, ובכלל זה לעניין התיקונים שנעשו בו (סעיף 7 לפסק הדין).
עו"ד ענת בן-דור מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב ועוה"ד ניקול מאור ונועה דיאמונד מהמרכז לסיוע משפטי לעולים כתבו את העתירה.