עת"מ (י-ם) 30894-08-22 היא"ס ישראל נ' מדינת ישראל (24.4.2023)
בית המשפט המחוזי קיבל עתירה שהוגשה על ידי היא"ס ישראל בעניין מתן רישיונות ישיבה הומניטריים לאזרחי סודן תושבי דרפור.
ברקע העתירה החלטות הממשלה בשנים 2017 ו-2018 לתת רישיונות ישיבה מסוג א/5 לתושבי דרפור העומדים בקריטריונים מסוימים. לאורך השנים התברר שקיימת קבוצה של תושבי דרפור, המונה לכל היותר 128 אנשים, שלא קיבלו רישיונות ישיבה, אף על פי שעמדו בקריטריונים לקבלת מעמד, וזאת משום שבמועד החלטות הממשלה טרם זוהו כתושבי דרפור, וזוהו ככאלה רק בשלבים מאוחרים יותר.
בעקבות פסק הדין בבג"ץ טגאל, הוענקו רישיונות ישיבה מסוג א/5 לתושבי דרפור שהגישו בקשות מקלט לפני יום 11.6.2017 ובקשתם למקלט טרם הוכרעה, עד למועד שבו יוכרעו בקשותיהם. משרד הפנים החליט להעניק רישיונות ישיבה מסוג זה גם לקבוצת תושבי דרפור שעמדה בתנאי החלטות הממשלה הקודמות אך לא קיבלו מעמד, אך קבע שרישיונות הישיבה יינתנו רק עד למועד ההכרעה בבקשותיהם למקלט או קבלת החלטה אחרת בעניינם של מבקשי מקלט תושבי דרפור, חבל הרי הנובה והנילוס הכחול.
העתירה הוגשה נגד ההחלטה להקנות לקבוצה האמורה רישיונות ישיבה מכוח בג"ץ טגאל (שאותם נדרשים המחזיקים בהם לחדש אחת לחצי שנה, שיבוטלו אוטומטית עם מתן החלטה בבקשות המקלט, ושהמחזיקים בהם אינם רשאים לקבל לידיהם את כספי הפיקדון שהופקדו על ידם לפי חוק עובדים זרים), להבדיל מרישיונות ישיבה הומניטריים מכוח החלטות הממשלה בשנים 2017 ו-2018 (שעליהם לא חלים הכללים האמורים).
בית המשפט קבע שאי מתן רישיונות הומניטריים מסוג א/5 למי שעמדו בתנאי החלטות הממשלה כאשר ניתנו אך טרם זוהו כתושבי דרפור, מהווה הפליה פסולה, ודחה את טענת משרד הפנים לפיה מועד הזיהוי הוא שוני רלוונטי המצדיק הבחנה בין הקבוצות. בהתאם לכך נפסק שעל משרד הפנים לנהוג בתושבי דרפור, שעמדו בתנאי החלטות הממשלה אך טרם זוהו באותה עת כתושבי דרפור, באותו האופן שבו נוהגים כלפי מי שקיבלו רישיונות מסוג א/5 מכוח החלטות הממשלה.