עמ"נ 1003-10-22 מ.ו. ווקגרה ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים (23.8.2023)
בית המשפט הורה לרשות להעניק לאזרחי אתיופיה רישיון מסוג 2(א)(5) שאינו מונע את העסקתם.
המערערים הם אזרחי אתיופיה וארבעת ילדיהם שנולדו בישראל, אשר בקשותיהם למקלט נדחו ולפי פסק דין קודם בעניינם נדרשו לצאת מישראל. ביוני 2022 ביקשו לפתוח את בקשת המקלט שלהם, בשל שינוי הנסיבות באתיופיה בעקבות מצבה המלחמתי ופשעי המלחמה המתחוללים שם ובהתאם לעמדת נציבות האו"ם לפליטים בקשר לאתיופיה ממרץ 2022. בקשתם נדחתה כיוון שמוצאם אינו בחבל טיגראיי, וערר שהגישו נידחה על הסף.
עם הגשת הערעור ניתן צו המורה להאריך את רישיונות ה-2(א)(5) של המערערים כדי שיוכלו לכלכל את משפחתם. בית המשפט הורה למשיבה להתייחס להחלטת ממשלת ארה"ב להחיל הגנה קולקטיבית על כלל אזרחי אתיופיה בשטחה, בשל הידרדרות המצב בכלל המדינה.
משך חצי שנה נמנעה המשיבה מלהגיש התייחסותה, ורק בחודש יוני 2023 הודיעה כי בשלב זה תימנע מהרחקה של אזרחי אתיופיה בשל עמדת גורמי מקצוע במשרד החוץ, לפיהם "בנקודת הזמן הנוכחית לא ניתן לשלול פוטנציאל לסכנה מוגברת לכלל השבים לאתיופים (גם מי שאינו מחבל טיגרי) בהתאם להתרחשויות בשטח, אף שלא ניתן לקבוע קיומה של סכנה מידית כללית לאתיופים השבים לארצם". בה בעת, טענה המשיבה כי לא יינתנו רישיונות 2(א)(5) לאזרחי אתיופיה שאינם מחבל טיגראיי, כיוון שהם אינם נכנסים בגדר אמנת הפליטים, אלא רק לא יינקטו הליכי גירוש, וכי אם יגישו בקשת מקלט זו לא תיבחן בשלב זה.
בפסק דינו, קבע בית המשפט כי איסור ההרחקה של אדם למקום בו נשקפת סכנה לחייו, הוא חלק מאמנת הפליטים, ובכך נכללים אזרחי אתיופיה אף לשיטת המדינה. עוד נקבע כי לא ניתן להותירם בלימבו משפטי, בו הם לא מורחקים, אם יגישו בקשת מקלט זו לט תיבחן, ובה בעת הם אינם יכולים לכלכל את עצמם. בית המשפט הזכיר כי דו"ח נציבות האו"ם לפליטים פורסם כבר לפני שנה וחצי, וכי לא היה מקום להשתהות המדינה בגיבוש מדיניותה בעניין. בית המשפט הפנה לפסיקה בעניינם של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת מדיניות אי-הרחקה, וכי יש לאפשר להם להתקיים בכבוד, ועמד על כך ש"מדיניות המאפשרת לאזרחי אתיופיה להישאר בישראל מכוח מדיניות אי ההרחקה, אך לא מותירה להם כל אפשרות חוקית להתקיים בה, ולמעשה גורמת להם לעזוב, ומהווה למעשה מדיניות של הרחקה קונסטרוקטיבית".
על כן, נקבע כי "כאשר המדיניות היא של אי-הרחקה, על הרשות לקבוע קטגורית כי כלל אזרחי אתיופיה יהיו זכאים לאשרה זמנית כאילו הגישו בקשות מקלט הממתינות להכרעה, או לאפשר להם לקבל את הזכויות המנויות באמנה בדרך אחרת." עוד נקבע כי הרשות לא שקלה את שיקולי טובת הילד ואת הפגיעה בילדיהם של המערערים.
הערעור הוגש ע"י עו"ד דפנה גלילי פרו-בונו מטעם ארגון היא"ס