עמ"נ (י-ם) 36701-09-20 פלונית נ' משרד הפנים (28.7.2021)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה אזרחית הפיליפינים ילידת ישראל בעניין דחיית בקשתה למעמד מטעמים הומניטריים על יסוד חוות דעת פסיכיאטרית.
המערערת, בת להורים אזרחי הפיליפינים שעבדו בשגרירות קנדה בישראל, נולדה בישראל בשנת 1996 ובגרה בה. בקשה, שהמערערת והוריה הגישו בשנת 2006 להסדרת מעמדם בהתאם להחלטת ממשלה מס' 156 להסדרת מעמדם של ילדי שוהים שלא כדין, נדחתה. לאחר מספר הליכים שניהלה משפחת המערערת, התקבלה בשנת 2011 החלטת שר הפנים לדון בבקשות ילדי עובדי שגרירויות, העומדים בתנאי החלטת הממשלה, כבקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. המערערת והוריה הגישו בקשה בהתאם, וזו נדחתה בשנת 2013 בנימוק לפיו אחת מכניסותיו של אבי המערערת לישראל נעשתה בזהות שאולה ולפיו לא מתקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים.
בהמשך לכך התקיימו מספר הליכים משפטיים נוספים, שאחריהם המערערת הגישה בקשה עצמאית למתן מעמד מטעמים הומניטריים, שהתבססה על חוות דעת פסיכיאטרית ושנדחתה אף היא, בנימוק לפיו אמנם המערערת סובלת מחרדה ודיכאון תגובתי בשל החשש מפני הרחקה למדינה בה מעולם לא ביקרה, אך אין בכך כדי להוות אותו "דבר מה נוסף" המצדיק מתן מעמד מטעמים הומניטריים. בעקבות הליכים משפטיים נוספים, משרד הפנים שקל פעם נוספת את עמדתו לאור חוות דעת פסיכיאטרית חדשה, ודחה פעם נוספת את הבקשה. ערר שהוגש על כך לבית הדין לעררים נדחה אף הוא, ועל פסק דינו של בית הדין לעררים הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע שהמשיב שגה בשעה שנתן משקל אפסי לחוות הדעת הפסיכיאטרית, ושלל לחלוטין את הקביעות המקצועיות שבה, על יסוד השערות והנחות. בין השאר בית המשפט עמד על כך שבניגוד לקביעת משרד הפנים, העובדה שהמערערת לא הייתה מטופלת באופן שוטף אצל נותן חוות הדעת, אין בה, כשלעצמה, כדי להפחית כהוא זה ממשקל חוות הדעת, שכן מצב רגיל הוא שחוות דעת מוגשות על ידי מומחים שאינם המטפלים הישירים וניתנות על יסוד בדיקה ותיעוד רפואי. עוד נקבע כי קביעת משרד הפנים לפיה "יש להניח כי עם המעבר למדינת מוצאה המתח ייעלם והמערערת תוכל לחיות חיים נורמטיביים ויציבים" היא בגדר השערה המנוגדת לקבוע מפורשות בחוות הדעת, מבלי שהנחה זו נסמכת על קביעה מקצועית כלשהי. בנוסף נקבע שקיים קושי לקבל את קביעת משרד הפנים לפיה מצבה של המערערת, כמתואר בחוות הדעת, אינו שונה ממקרים רבים דומים של ילדי שוהים בלתי חוקיים שגדלו והתערו בארץ.
בית המשפט קיבל את הערעור והחזיר את עניינה של המערערת לרשות על מנת לשקול הגשת חוות דעת נגדית לזו שהגישה המערערת, תוך שהוא קובע כי אם לא ייעשה כך בתוך 60 ימים, יש ליתן למערערת מעמד בישראל.