בית המשפט המחוזי – קבלת ערעור על מתן רישיונות ארעיים לדרפורים

עמ"נ (י-ם) 64239-01-18, 34307-09-18 ו- 7238-10-18 מדינת ישראל נ' פלונים (פס"ד מיום 26.11.2018).

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על שלושה פסקי דין של בית הדין לעררים, אשר הורו על מתן רישיונות ארעיים (א/5) למבקשי מקלט מדרפור הממתינים שנים ארוכות להכרעה בבקשותיהם.

בית המשפט הכיר בכך שמשך הזמן שממתינים המבקשים מעורר "תרעומת… מוצדקת" (סעיף 64), כי "המצב שנוצר שבו אוחזים מבקשי המקלט ברישיון שהייה שניתן לפי סעיף 2(א)(5) לחוק אף הוא מעורר קושי. מתוך הרישיון עצמו נלמד כי הוא אינו מתיר את העסקתם של המחזיקים בו… מבקשי המקלט אינם זכאים לזכויות סוציאליות ולביטוח רפואי. מבקשי המקלט אף נאלצים להפריש משכרם אחוז ניכר שאותו יהיו זכאים לקבל רק עם יציאתם את המדינה… על רקע זה נקל להבין מדוע סבר בית הדין לעררים שיש לתת מענה למצוקתם של מבקשי המקלט" (ס' 65 ו-69).

עם זאת, בית המשפט קבע כי בית הדין לעררים הכריע בדבר רישיון הביניים שיינתן למשיבים, בטרם שר הפנים עצמו נדרש לסוגייה זו. בשל כך ובשים לב למשמעויות הרוחב התקציביות והחברתיות של החלטה זו, בית המשפט ביטל את פסקי הדין של בית הדין לעררים.

לצד זאת, בית המשפט הורה לשר הפנים לבחון בתוך 45 יום "כיצד יש לנהוג במשיבים בתקופת הביניים שעד למתן החלטה בבקשות המקלט הפרטניות שהגישו". כן קבע, כי "ביטול רישיונות א/5 שניתנו למשיבים ייכנס לתוקפו לאחר חלוף 30 יום ממועד מתן החלטה כללית או פרטנית של שר הפנים".

על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"ם 9154/18).