עמ"נ (מרכז) 32127-09-19 מאדי נ' משרד הפנים (18.11.2019)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, והורה על שחרור עצורה שלא מתקיים בעניינה הליך הרחקה אפקטיבי.
המערערת הוחזקה במשמורת למעלה משנה וחצי, שבמהלכן לא עלה בידי הרשויות לברר את זהותה ואת מדינת מוצאה. במהלך תקופת ההחזקה במשמורת המערערת הוחזקה באשפוז כפוי במשך כשבועיים, ונקבע על ידי פסיכיאטר כי מצבה הנפשי אינו מאפשר לה לשתף פעולה עם הרחקתה וכי קיימת לגביה חזקת מסוכנות כלפי עצמה וכלפי הסביבה. בהמשך נכתבה חוות דעת מפורטת יותר, לפיה המערערת סובלת מסכיזופרניה ולפיה היא שרויה במצב פיסכוטי.
בית הדין לביקורת משמורת קבע שהסייג לאי שחרור ממשמורת בשל אי שיתוף פעולה עם ההרחקה אינו מתקיים במקרה זה, אך קבע שבשל הסיכון לשלום הציבור אין לשחררה. על החלטתו הוגש הערעור לביתה המשפט המחוזי.
במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי ב"כ משרד הפנים נתן את הסכמתו לשחרור המערערת אם תימצא מסגרת מתאימה, אך בהמשך הודיע כי משרד הרווחה אינו יכול להציג מסגרת מתאימה בשל מעמדה של המערערת בישראל.
בית המשפט המחוזי עמד על כך שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ההחזקה במשמורת אינה עונשית, אלא נועדה לממש את תכלית ההרחקה מישראל, שאין מחלוקת שאינה מתקיימת כאן. בית המשפט קבע שככל שנשקפת סכנה לשלום הציבור בשל מצבה הנפשי של המערערת, יש לטפל בכך באמצעות ההסדר הספציפי הקבוע בחוק טיפול בחולי נפש, ולא במסגרת הסדרי המשמורת שבחוק הכניסה לישראל. בהתאם נקבע שהמערערת תשוחרר ממשמורת בתוך 10 ימים בתנאים שיקבע בית הדין למשמורת, וכי לפני כן תובא בפני הפסיכיאטרית המחוזית או מי מטעמה כדי שיבחנו אם יש צורך בנקיטה באמצעים הקבועים בחוק טיפול בחולי נפש.