עמ"נ (ת"א) 74712-11-20 ביטון נ' רשות האוכלוסין וההגירה (22.9.2021)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, שהוגש על ידי אזרחית ישראל ואזרח חוף השנהב, והורה להעניק למערער רישיון ישיבה מסוג א/5 מכוח נישואיו למערערת.
המערער נכנס לישראל בשנת 2007 ושהה בה עד שנת 2011 מכוח מדיניות ההגנה הקבוצתית החלה על אזרחי חוף השנהב. בשנת 2011 המערער הכיר את המערערת והגיש יחד עמה בקשה להסדרת מעמדו בישראל מכוח היותם ידועים בציבור. החל משנת 2013 ניתנו למערער רישיונות ישיבה מסוג ב/1, ובשנת 2018 הם נישאו בקפריסין וביקשו להסב את בקשתם לבקשה להסדרת מעמדם של בני זוג הנשואים לאזרחי ישראל.
בשנה זו נערך להם ראיון שבו הוחלט לדחות את בקשתם בשל התרשמות שלילית מכנות הקשר. זאת בניגוד לשני ראיונות קודמים, שנערכו בשנים 2013 ו-2017, בהם התרשמות משרד הפנים מכנות הקשר הייתה חיובית. בראיון נוסף בשנת 2019, שנערך נוכח בקשת המערערים לשקול מחדש את ההחלטה בעניינם, התרשמות משרד הפנים מכנות הקשר הייתה שלילית גם כן. ערר שהוגש לבית הדין לעררים נדחה, ועל פסק דינו של בית הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת משרד הפנים לפיה יש לדחות את הערעור על הסף מפאת חוסר תום לב, עשיית דין עצמי והיעדר ניקיון כפיים, וקבע שהמערער פעל לכל אורך הדרך כדי להסדיר את מעמדו, ויש לראות זאת כנקודה חיובית.
בית המשפט קבע, בין היתר, שהעובדה שלמערערים אין ילדים משותפים ואין רכוש וחשבון בנק משותפים, והעובדה שהמערערת אינה מכירה את חבריו ומשפחתו של המערער אינם מעידים על אי כנות הקשר, וקבע שהזכות לחיי משפחה כוללת גם זוגיות שונה מהמודל ה"מקובל".
בית המשפט הוסיף כי לאחר שבע שנות זוגיות וחמש שנים בהליך המדורג, היה על הרשות לנהוג בזהירות רבה ולבחון את העניין באופן מעמיק בטרם תקבל החלטה העלולה לפגוע בזכות המערערים לקיים חיי זוגיות ומשפחה בישראל, וכי משרד הפנים הפר חובה זו. עוד נקבע שכדי להעריך את כנות הקשר היה על משרד הפנים לנתח את ארבעת הראיונות יחדיו, דבר שהיה מוביל להתרשמות חיובית מן הקשר, ולא לנתח כל ראיון בנפרד.
בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את הערעור, והורה לתת למערער רישיון ישיבה מסוג א/5 החל משנת 2016 ולמנות ממועד זה את הזמן בו על פי הנוהל המערער זכאי למעמד קבע. כמו כן הוטלו על משרד הפנים הוצאות בסך 70,000 ₪ בשל ריבוי ההליכים בו נאלצו המערערים לנקוט.
ביום 30.9.2021 בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש משרד הפנים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי לא מתקיימות אמות המידה להתערבות בפסק הדין (בר"ם 7332/21 רשות האוכלוסין וההגירה נ' ביטון).