עמ"נ (ת"א) 31568-10-20 Kourouma נ' רשות האוכלוסין וההגירה (10.1.2021)
בית המשפט המחוזי נתן סעד זמני האוסר על הרחקת אזרח חוף השנהב שבת זוגו היא מבקשת מקלט מדרפור ושלהם בת משותפת.
המבקש, אזרח חוף השנהב, שהה בישראל מ2007 עד 2012 מכוח מדיניות ההגנה הזמנית שחלה על אזרחי חוף השנהב, הגיש בשנת 2012 בקשה פרטנית למקלט, וזו נדחתה בשנת 2018. הוא הכיר בישראל את המבקשת, אזרחית סודן, ונישא לה. לשניים נולדה ילדה והם אף מגדלים יחד עם בנה של המבקשת מנישואיה הראשונים. בקשת המקלט של המבקשת הוגשה בשנת 2017 וטרם הוכרעה.
לאחר דחיית בקשת המקלט של המבקש, המבקשים הגישו בקשה להשוואת מעמדו של המבקש למעמד המבקשת. בקשתם נדחתה בנימוק לפיו נוהל הטיפול במבקשי מקלט אינו מאפשר השוואה כאמור במקרים שבהם מערכת היחסים של מבקש המקלט עם בן זוגו נרקמה בישראל.
בקשה לעיון חוזר שהוגשה נדחתה, ובית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה. על פסק דינו של בית הדין לעררים הוגש ערעור לבית משפט המחוזי ובגדרו הוגשה בקשה לסעד זמני, לפיו המבקש לא יגורש מישראל עד להכרעה בערעור.
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לסעד זמני. בין היתר נקבע שסיכויי הערעור ממשיים, שכן טענה מרכזית של המבקשים הייתה כי היה מקום לערוך להם בחינה פרטנית למרות הוראות הנוהל, ובית הדין נמנע מלדון בטענה זו. בית המשפט הוסיף וקבע כי אילו בית הדין היה מעוניין שלא להכריע בטענה זו בשל עתירה עקרונית התלויה ועומדת בעניין זה, היה עליו להמתין להכרעה בעתירה העקרונית טרם קבלת החלטה בערר המבקשים.
עוד נקבע כי מאזן הנוחות מצדיק מתן סעד זמני, שכן עקרון טובת הילד מצדיק לאפשר למבקש להישאר בישראל לצד אשתו, בתם המשותפת ובנה של אשתו עד להכרעה בעתירה.