עמ"נ (י-ם) 60037-01-22 Mamucud נ' משרד הפנים (19.6.2022)
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור בעניין החלטת משרד הפנים להפסיק את ההליך המדורג של אזרחית הפיליפינים ושלא לתת לה מעמד מטעמים הומניטריים.
המערערת, השוהה בישראל 22 שנים, נכנסה לישראל בשנת 2000 כעובדת סיעוד ברישיון. בשנת 2008 הוגשה על ידה בקשה להסדרת מעמדה מכוח היותה בת זוג של אזרח ישראל. תחילה ניתן לה רישיון ישיבה מסוג ב/1, אולם בשנת 2010 נדחתה בקשתה לשדרוג מעמדה בשל ספקות בנוגע לכנות הקשר. בהמשך, בשנת 2015, שודרג מעמדה לרישיון מסוג א/5, שהוארך עד לשנת 2019, אז נפטר בן זוגה הישראלי. במועד זה הוחלט להפסיק את ההליך המדורג, ובהמשך לכך הוחלט, בהמלצת הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, שלא לתת לה מעמד מטעמים הומניטריים.
בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ידי המערערת, והיא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קבע שלא ניתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב במתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 במועד הגשת הבקשה ולכך ששדרוג מעמדה של המערערת לרישיון ישיבה מסוג א/5 עוכב בשלוש שנים, וכי המשיב לא הציג החלטות בכתב בעניין דחיית בקשת השדרוג בשל ספקות לגבי כנות הקשר. כן נקבע כי לא די בכך שבמערכת הממוחשבת של משרד הפנים מתנהלת תרשומת פנימית, שאינה ניתנת להצגה בפני בית המשפט, בדבר הנימוקים לאי שדרוג המעמד, וכי נדרשת החלטה מינהלית מנומקת לצורך עיכוב התקדמות ההליך המדורג.
בית המשפט קבע כי ההחלטות בעניין הפסקת ההליך המדורג ודחיית הבקשה למעמד מטעמים הומניטריים יישקלו מחדש על ידי המשיב, וכי בגדרן של ההחלטות החדשות ייבחן מחדש אם חלו עיכובים בלתי מוצדקים ביישום ההליך המדורג בעניינה של המערער, וככל שחלו עיכובים, ייבחן משקלם לצדם של יתר השיקולים שמעלים הצדדים ובין היתר עצם התמשכות ההליך המדורג בעניינה של המערערת במשך 11 שנים.