עמ"נ (ת"א) 41718-03-22 קוזצ'יוק נ' רשות האוכלוסין וההגירה (23.6.2022)
בית המשפט קבע כי רשות האוכלוסין וההגירה הפרה את התחייבותה לבחון את בקשת המקלט של המערער, אזרח אוקראינה, והורה לה לתת למערער רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
המערער נכנס לישראל בשנת 2017 והגיש בקשה למקלט, שנדחתה בשנת 2020. המערער הגיש ערר לבית הדין לעררים על ההחלטה, ובדיון שהתקיים בערר בסוף שנת 2021, המערער חזר בו מן הערר בהמלצת בית הדין.
עם פרוץ המלחמה באוקראינה, המערער הגיש בקשת מקלט חדשה באופן מקוון, ונענה שכיוון שבקשה קודמת שהגיש נדחתה, הוא לא יוכל להגיש בקשה נוספת. על ההחלטה הוגש ערר שנמחק על ידי בית הדין, ועל החלטתו של בית הדין הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.
בתגובה לערעור, רשות האוכלוסין וההגירה טענה כי מדובר בעניין טכני, וכי המערער אינו יכול להגיש בקשה מקוונת חדשה לאחר שבקשתו למקלט נדחתה, אך יוכל להגיש בקשה פרטנית פיזית בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, וזו תיבחן. בהתאם לכך המערער הגיש בקשה פרטנית חדשה, ובית המשפט הורה לרשות להכריע בבקשה עד יום 19.6.2022.
משחלף המועד האמור, המערער הגיש הודעת עדכון לפיה בקשתו לא הוכרעה. למחרת הגישה הרשות הודעת עדכון משלה בה ציינה שלא תבחן את בקשת המקלט של המערער בשל מדיניות אי ההרחקה של אזרחי אוקראינה.
בית המשפט המחוזי קבע כי יש לראות בחומרה את העובדה שנציגת הרשות הצהירה בבית המשפט שהבקשה תיבדק ולאחר מכן עשתה דין לעצמה והחליטה שלא לבדוק אותה, והורה לתת למערער רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל כאילו הגיש בקשת מקלט פרטנית, וזאת עד להכרעה בבקשתו.