בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, בעניינה של אישה מגיאורגיה שנפרדה מבן זוגה הישראלי לאחר שסבלה מאלימות, ובנה הישראלי הסובל מקשיים התפתחותיים ומקבל טיפול יעודי בארץ. בית המשפט קבע כי הוועדה הבינמשרדית לא בחנה את כל השיקולים הרלבנטיים, ובעיקרם את טובת הילד. בתוך כך בית המשפט התייחס לאופן בו נבחנו הטענות בדבר מצבו ההתפתחותי של הילד:
"נציגת משרד הבריאות בוועדה מסרה בדיון את עמדתה ולפיה המערער "יכול לקבל טיפולים רפואיים במדינת מוצאה כאשר אין התחייבות לנגישות ועלות". עמדת נציגת משרד הבריאות נסמכת על עמדה כללית שניתנה על ידי מנכ"ל המשרד ביום 28.6.2015 שלא בקשר לעניינו של המערער וצרכיו המיוחדים, ולפיה "מתוך היכרותי עם הנעשה בעולם, לרבות במדינות מתפתחות, ניתן לקבוע, במידה גבוהה של ודאות, כי מי שהפרוטה מצויה בכיסו יכול לקבל טיפול מיטבי בימינו, כמעט בכל מקום בעולם… הסיכוי לטיפול בחו"ל, גם במדינות מתפתחות, עשוי לנוע על ספקטרום רחב… בעלי אמצעים לא יתקשו להשיג תרופות כאלה… לעניות דעתי… אני בספק רב, אם רוב הרופאים מסוגלים לתת תשובה לשאלה האם טיפול ספציפי נגיש פיזית למטופל במדינה פלונית". משקלה של חוות דעת כללית זו לענייננו נמוך, משאין בה התייחסות קונקרטית למערער ולצרכיו, וכן נעדרת בה התייחסות קונקרטית לשירותי הבריאות הניתנים בגיאורגיה (בג"ץ 5665/06 פלונים נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (25.9.2007); עמ"ן 21077-03-18 מדינת ישראל נ' ג.א. [פורסם בנבו] (20.9.2018)).
בנוסף הונח לפני הוועדה ריאיון שקוים עם האם ביום 5.11.2018 לקראת הדיון המחודש. עיון בראיון מעלה כי לא נערכה בו שיחה ממשית אודות המערער וצרכיו המיוחדים. האם לא נשאלה על מסגרות החינוך שבהן שוהה המערער ואלה שלהן הוא יזדקק בעתיד, ולא על הטיפולים המשלימים הניתנים לו כיום ואלה הנדרשים לו בעתיד.
התשתית האמורה שהונחה לפני הוועדה דלה. התייחסויות נציגות משרד הבריאות ומשרד הרווחה כלליות וחסרות התייחסות קונקרטית לעניינו של המערער. אין בהתייחסויות האמורות התמודדות עם הטענות המועלות בחוות הדעת המשכנעות והחד משמעיות שהוגשו מטעמם של המערערים; ובמיוחד נעדרת מהן כל התייחסות לטענה כי עצם המעבר, אף למדינה המעניקה טיפול מטבי בתחום זה, צפוי לגרום נזק בלתי הפיך למערער. משכך החלטת הוועדה חסרה תשתית עובדתית ראויה הנדרשת לקבלת החלטה מנהלית (בג"ץ 5134/14 התנועה לאיכות השלטון נ' מועצת מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] (14.11.2016)), ומובן כי אין בחומר שהונח לפניה כדי להפריך את טענות המערערים."