עת"מ (ת"א) 7240-08-21 בראון נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו (26.7.2022) 

בית המשפט המחוזי דחה עתירה מינהלית שהגישו מאות ילדי מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, ארגוני זכויות אדם ואזרחי ישראל נגד עיריית תל-אביב-יפו ומשרד החינוך בדרישה לשלב ילדי מבקשי מקלט בתל-אביב-יפו במסגרות אינטגרטיביות לצד ילדים אזרחי ישראל. 

לטענת העותרים, העירייה מקיימת מדיניות של שיבוץ ילדי מבקשי מקלט לבתי ספר נפרדים, ואילו המשיבים טוענים כי השיבוץ נעשה בהתאם למקום המגורים של הילדים, וכי מאחר שמבקשי המקלט מתגוררים במספר מצומצם של שכונות, הדבר מוביל לכך שהם מתחנכים בבתי ספר המשויכים לאותן שכונות. 

במסגרת העתירה נטען שילדי מבקשי המקלט לומדים בבתי ספר נפרדים תוך יצירת גטאות חינוך תוך פגיעה בזכות להתפתחות תקינה, לשוויון בחינוך ובחברה ולכבוד. לטענת העותרים העירייה שיבצה לבתי הספר שבהם לומדים ילדי מבקשי מקלט גם ילדים המתגוררים בקרבת בתי ספר אחרים, וכי אף אם השיבוץ מתבצע על בסיס מקום מגורים, מוטלת על העירייה חובה לקבוע אזורי רישום החורגים מעיקרון קרבת מקום המגורים למוסדות החינוך. 

במהלך ניהול ההליך הצדדים הגיעו להסדר לפיו יוכלו תלמידי כיתות א'-ג' להגיש בקשות העברה לבתי ספר באזורים אחרים בעיר, ואלה ייבחנו על בסיס מקום פנוי. מתוך 149 בקשות העברה שהוגשו, אושרו 91, אולם העירייה הסכימה לממן הסעות לבתי ספר אלה רק ככל שמשרד החינוך יסכים לשאת בחלק מן המימון, ומשרד החינוך סירב לעשות כן. 

בית המשפט קבע כי עקרון הקרבה הוא העקרון שנקבע על ידי המחוקק לשיבוץ לבתי הספר. בית המשפט הוסיף כי אין להתייחס אל ילדי מבקשי המקלט כמכלול גורף אלא לבחון בקשות העברה על בסיס אינדיבידואלי, כפי שהעירייה טענה שעשתה במסגרת המתווה שעליו הוסכם. 

בית המשפט אף הוסיף כי לא מצא מקום להתערב בהחלטה שלא לממן את נסיעותיהם של ילדים שבקשת ההעברה שלהם אושרה.  

בכוונת העותרים להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. 

לכתבי הטענות בהליך ראו אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל