עמ"נ (י-ם) 31125-09-23 אסא נ' משרד הפנים (6.12.2023)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור בעניין סירוב משרד הפנים להאריך מטעמים הומניטריים את רישיון הישיבה של המערערת, אזרחית הפיליפינים, העובדת כמטפלת סיעודית של המערער, אזרח ישראל יליד 1940.
המערערת נכנסה לישראל בשנת 2007 ברישיון ואשרה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד. לאחר שמעסיקיה הקודמים נפטרו, היא החלה לעבוד בשנת 2021 עבור אשתו של המערער, שנפטרה לפני שהספיקה להסדיר את רישיונה. לאחר פטירתה הוגשה בקשה להאריך את תוקף רישיונה של המערערת לשם טיפול סיעודי במערער, וזאת מטעמים הומניטריים מיוחדים.
הבקשה נדחתה בנימוק לפיו היא אינה עומדת בתנאי סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל. ערעור שהוגש על ההחלטה נדחה על ידי בית הדין לעררים, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קבע שלא התקיימו שלושה מתנאי הסף לקבלת בקשה למעמד מטעמים הומניטריים לפי סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל – בעת הגשת הבקשה עברו מעל שמונה שנים מיום כניסת המערערת לראשונה; חלפו מעל תשעים יום מאז סיום תקופת העסקתה החוקית; וכבר אושרה הארכת תוקף רישיונה של העובדת לפי סעיף 3א(ב1) – וכי די בכך כדי שהבקשה תידחה.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע שיש לתת למערערים תקופת התארגנות בת שלושה חודשים שבסופה תעזוב המערערת את ישראל.