עמ"נ (ת"א) 69243-12-19 MIRZOBEK KHASANOV נ' משרד הפנים (15.1.2020)
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דין של בית הדין לעררים, שדחה ערר על החלטת משרד הפנים לדחות בקשה למקלט של אזרח אוזבקיסטן.
המבקש נכנס לישראל באשרת תייר, ולפני פקיעתה הגיש בקשה למקלט. בראיון שנערך לו טען שעזב את אוזבקיסטן לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, שבה פגע בילד, ונעצר ל-12 שעות, וטען שאביו של הילד אמר לו שלא יגיש נגדו תלונה במשטרה אם ישלם לו 40-50 אלף דולר. המבקש טען שהוא רוצה לחזור לאוזבקיסטן לאחר כמה שנות עבודה בישראל כדי שיוכל להחזיר את הסכום.
בקשתו למקלט נדחתה על הסף על ידי משרד הפנים, וערר שהגיש נדחה על ידי בית הדין לעררים, שעל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
במסגרת הערעור המערער טען לליקויים בראיון, שנערך ללא תרגום לשפה האוזבקית, שהיא שפת אמו, אלא באמצעות תרגום לשפה הרוסית, וטען שלא יכול היה מטעם זה להסביר את מצוקתו האמיתית, את הסכנה הנשקפת לחירותו ולחייו ואת מעורבות הרשויות בסכסוך.
בית המשפט המחוזי קבע כי סיכוי הערעור נמוכים ביותר, וזאת נוכח העובדה שפסק דינו של בית הדין לעררים מפורט ומנומק ולכאורה אין עילה להתערב בו. בית המשפט הוסיף שאף אם היה מקבל את הטענה בדבר פגמים בתרגום הראיון, לא היה בכך כדי לשפר את סיכויי הערעור, שכן המבקש לא העלה בערעור טענות מהותיות נוספות שלא זכו להתייחסות בהחלטות משרד הפנים ובית הדין לעררים.
באשר למאזן הנוחות, בית המשפט קבע שלכאורה, עם חזרתו של המבקש לאוזבקיסטן הוא יהיה חשוף לכל היותר להליך משפטי לגביית חוב כספי או למאסר, וכי הנזק מהרחקתו עד להכרעה בערעור אינו בלתי הפיך.