עמ"נ (ת"א) 54666-06-20 Venkayamma ה' רשות האוכלוסין וההגירה (4.8.2020)
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים בעניין מבקשת מקלט אזרחית הודו.
המבקשת נכנסה לישראל בשנת 2011 באשרה ורישיון לעבוד בענף הסיעוד, שהוארכו עד לשנת 2018. בשנת 2019 המבקשת הגישה בקשה למקלט בה טענה כי עזבה את מדינת מוצאה בעקבות חשש לחייה על רקע סכסוך קרקעות עם שכניה, שגבה את חיי בעלה.
משרד הפנים דחה את בקשת המקלט בסדר דין מהיר, ובית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, ובגדרו ביקשה סעד זמני, לפיו לא יינקטו כלפיה אמצעי אכיפה עד למתן פסק הדין בערעור.
בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת לא הציגה ראיות מספקות כדי לתמוך בטענתה בדבר רדיפתה על רקע סכסוך קרקעות ובדבר חוסר יכולתה לזכות להגנה מן הרשויות במדינתה. עוד נקבע שהמבקשת לא הציגה ראיות בדבר חוסר יכולתה להעתיק את מגוריה לאזור אחר בהודו, שם לא תהיה חשופה לסכנה הנטענת. בהתאם לכך בית המשפט המחוזי קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן היא לא ביססה כדבעי טענות בהקשר לנזק שעלול להיגרם לה אם תשוב לארצה.
בית המשפט אף קבע כי העובדה שהעותרת לא יצאה מן הארץ במועד שקבע בית הדין לעררים מהווה עשיית דין עצמי שיש בו כדי להשפיע על ההחלטה בבקשה לסעד זמני.