עמ"נ (י-ם) 5441-06-21 ולדגיורגיס נ' רשות האוכלוסין וההגירה (17.1.2022)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים בעניין מתן מעמד מטעמים הומניטריים לאזרחית אתיופיה.
המערערת נישאה בישראל לאזרח אתיופיה, ולשניים נולד בשנת 2000 בנם (המערער). בהמשך לכך האב הוכר כפליט וכל בני המשפחה קיבלו רישיונות ישיבה מסוג א/5. בקשת המשפחה לקבלת מעמד מכוח החלטת ממשלת מס' 156 להסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה נדחתה משום שבאותה עת המשפחה החזיקה ברישיונות ישיבה כאמור. בהמשך, המערערת ובן זוגה התגרשו, ובן זוגה עזב את הארץ. לאחר סדרה של הליכים משפטיים, המערער קיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1 ואילו בקשתה של המערערת לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים נדחתה.
ערר שהוגש לבית הדין לעררים נדחה, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערים לפיה יש לתת להם מעמד מכוח החלטת ממשלה מס' 156. זאת בנימוק לפיו החלטת הממשלה אינה חלה על מי שהוריו נכנסו לישראל שלא כדין ובנימוק לפיו בקשת המערערים לקבל מעמד מכוח החלטה זו נדחתה לפני שנים, והם לא השיגו על דחייה זו, שהפכה לחלוטה.
בית המשפט דחה גם את הטענות בנוגע להחלטה לדחות את בקשת המערערת לקבל מעמד מטעמים הומניטריים, וקבע כי זיקותיה למדינת מוצאה הן חזקות. בית המשפט הוסיף כי בניגוד למערערת, מירב זיקותיו של המערער, שנולד וגדל בארץ, הן לישראל, אך קבע שהוא אינו רואה בשלב זה מקום להתערב בסוג רישיון הישיבה שניתן למערער (ב/1), שכן מדובר ברישיון לשנתיים, שבסופן ייבחן מעמדו מחדש.