עמ"נ (ת"א) 54405-10-15 פרננדס נ' מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ורדי) דחה בקשה לסעד זמני של מבקשת מקלט מהודו, שבקשתה למקלט נדחתה ושערר שהגישה על ההחלטה לדחות את בקשתה נדחתה על ידי בית הדין לעררים.
המערערת, ששהתה בישראל מכוח רישיון ישיבה לעבודה בענף הסיעוד, התקשרה עם אדם אחר לתיווך עובדים מהודו. בדיעבד הסתבר כי אותו אדם, גם הוא אזרח הודו, הונה עובדים, והוא נשפט והורשע. המערערת טענה כי היא חייבת כספים לאותו אדם וכי נוכח עובדה זו, ולאור העבודה שהשלטונות ירדפו אותה משום שהעידה נגד אותו אדם בהליך הפלילי בישראל, היא עומדת בתנאי האמנה בדבר מעמדם של פליטים.
בית המשפט קבע כי אפילו היו מוכחות טענות המערערת, מדובר ברדיפה מדובר ברדיפה על רקע "כלכלי-פלילי" ולא על רקע דעה פוליטית, ולכן רדיפה זו אינה באה בגדר האמנה בדבר מעמדם של פליטים. כמו כן נקבע שאין מניעה לגרש את המערערת מכוח עקרון ה-non-refoulement הכללי, החורג מגדרי אמנת הפליטים, משום שלא תמכה בראיות ממשיות את הטענה כי נשקפת לה סכנה ואף לא הסבירה מדוע לא תוכל להתיישב באזור אחר בהודו.