עמ"נ (ת"א) 48716-03-21 דיגאמה נ' רשות האוכלוסין וההגירה (20.4.2021)
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור שהגישה מבקשת מקלט מסרילנקה על פסק דין של בית הדין לעררים.
המבקשת שהתה בישראל מכוח רישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בענף הסיעוד, ובהמשך הגישה בקשה למקלט, בה נטען כי היא קיים חשש מבוסס לרדיפתה במדינת מוצאה בשל נטייתה המינית. בקשתה למקלט נדחתה בנימוק של שיהוי בהגשתה ובנימוק לפיו לא הוכחה סכנה לחייה או לחירותה אם תשוב לסרילנקה. בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה, והמבקשת הגישה ערעור על פסק דינו, שבמסגרתו נתבקש סעד זמני.
בית המשפט המחוזי קבע כי סיכויי הערעור נמוכים. זאת, בין היתר, בשל המקצועיות והמומחיות בהן מתאפיין בית הדין (לפי הנטען). בית המשפט עמד על כך שבית הדין קבע כי העובדות מלמדות שבניגוד לגרסתה של המבקשת, לא נשקפת לה סכנה; שהמבקשת לא ניסתה לאתר חלופת מגורים בטוחה במדינתה או במדינות סמוכות; אמרה שמעולם לא ביקרה בארגונים של הקהילה הגאה בארץ מוצאה ואינה מכירה את הקהילה הגאה בישראל; לא הייתה מסוגלת להציג תמונות משותפות שלה ושל בת זוגה, למרות הטענה כי הן בזוגיות מזה שנים; וכי כל אלה מטילים ספק באמינותה.
בית המשפט ציין שעל פניו בית-הדין הביא בחשבון שיקוליו את הנתונים הנדרשים ואת מערכת האיזונים הרלוונטית בהתאם לדין החל, ולכאורה אין עילה להתערב במסקנותיו ובקביעותיו. בית המשפט אף קבע שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת ודחה את הבקשה לסעד זמני.