עמ"נ (י-ם) 53187-06-23 דוקה נ' משרד הפנים (20.2.2024)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים והורה על ביטול החלטת משרד הפנים לבטל את ההכרה במערער כפליט, ועל קבלת החלטה חדשה בעניין זה לאחר שתינתן לו זכות טיעון ותגובש תשתית עובדתית עדכנית.
המערער הוא אזרח סודן שנכנס לישראל בשנת 1995, הוכר כפליט בשנת 2001, ומאז מחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5. המערער נישא בישראל ונולדו לו שני ילדים.
בשנת 2013 התגבשה המלצה ביחידת הטיפול במבקשי מקלט לפיה נוכח הקמתה של מדינה חדשה בדרום סודן לא מתקיימות עוד הנסיבות שהביאו להכרה בו כפליט, אך משרד הפנים המשיך להאריך את רישיון הישיבה שלו כדי לבחון אפשרות שהמערער ומשפחתו ייצאו מישראל כיחידה משפחתית אחת. בהמשך לכך, המערער ניהול הליכים נגד החלטה לסרב לתת לו רישיון לישיבת קבע, ובעוד הליכים אלה מתנהלים החליטה שרת הפנים, בשנת 2022, לבטל את ההכרה בו כפליט, בנימוק לפיו הוא יכול לחזור לדרום סודן ולקבל בה אזרחות.
בית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על החלטה זו, וקבע, בין היתר, שזכות הטיעון של המערער לא נפגעה משום שאפשרות ביטול מעמדו עומדת על הפרק מאז שנת 2013, כך שלמערער היו הזדמנויות רבות לטעון את טענותיו בעניין.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המערער בנימוק כי החלטת שרת הפנים התקבלה בלא שניתנה למערער זכות טיעון ראויה, וכיוון שההחלטה לא התבססה על תשתית עובדתית עדכנית ומספקת. בית המשפט קבע שביטול מעמדו של המערער מחייב איסוף של כל המידע הדרוש לצורך ההחלטה והצגתו בפני המערער על מנת שיוכל להתייחס אליו.
בית המשפט עמד על כך שהתשתית העובדתית שעמדה בפני משרד הפנים הייתה חוות דעת יחידת הטיפול במבקשי מקלט משנת 2013, כלומר 9 שנים לפני ההחלטה, ועל כך שרישיון הישיבה שלו הוארך שוב ושוב לאחר מתן חוות הדעת. נקבע שראוי היה כי בטרם תתקבל החלטה כה משמעותית בנוגע למערער משרד הפנים יבקש מאנשיו לערוך חוות דעת מעודכנת יותר לגבי המצב בדרום סודן.
בית המשפט הוסיף כי גם במישור המהותי נפל פגם בהחלטת המשיב, שבא לידי ביטוי בכך שההחלטה לא התייחסה לכל ההיבטים וההשלכות של ביטול מעמדו של העורר כפליט, ולא נקבע בה האם כתוצאה מביטול מעמדו של המערער הוא יוחזר לארצו, או שמא לא ניתן להחזירו לארצו בשל עקרון אי ההחזרה.
בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את החלטת משרד הפנים, וקבע שמשרד הפנים יקבל החלטה חדשה לאחר שתינתן למערער זכות טיעון, בין בדרך של ריאיון בין בדרך אחרת עליה יחליט משרד הפנים, ולאחר שתונח בפני המשיב תשתית עובדתית עדכנית לגבי המצב בדרום סודן.