ערר (י-ם) 3039-18 אזולאי נ' רשות האוכלוסין וההגירה (27.5.2019)
בית הדין לעררים קיבל ערר של בני זוג, מבקש מקלט מסודן ואזרחית ישראל, והורה לשדרג את מעמדו של העורר לרשיון ישיבה מסוג א/5.
העוררים הם בני זוג המקיימים קשר למעלה מעשר שנים והם הוריו של אזרח ישראל. העוררים הגישו בקשה להסדרת מעמדו של העורר לפי הנוהל החל על ידועים בציבור של אזרחי ישראל. לאחר סדרה של הליכים משפטיים המתוארים בפסק הדין, העורר קיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1.
משרד הפנים סירב לשדרג את מעמדו של העורר לרישיון ישיבה מסוג א/5 בהתאם להוראות הנוהל לפיהן לא ישודרג מעמדו של מי שלא הציג מסמכים המוגדרים כ"מסמכי סף" (תעודת יושר, תיעוד על מצב משפחתי ודרכון תקף).
בית הדין קבע כי, בניגוד לעמדת רשות האוכלוסין וההגירה, שטענה שהעורר מעולם לא הגיש בקשה למקלט, העורר הוא מבקש מקלט מאז שנת 2005, אז נכנס לישראל וביקש הגנה מנציבות האו"ם לפליטים, בתקופה שקדמה להעברת סמכויות בחינת בקשות המקלט אל משרד הפנים. בית הדין אף ציין שכאשר העורר ביקש להגיש בקשה להסדרת מעמדו מכוח יחסי הזוגיות שהוא מנהל עם אזרחית ישראל, משרד הפנים דרש ממנו שלא לנהל שתי בקשות במקביל, ולבחור אם הוא מבקש לנהל הליך במסלול של קבלת מעמד מכוח זוגיות או מכוח נוהל הטיפול במבקשי מקלט.
בית הדין דחה את טענת רשות האוכלוסין וההגירה לפיה החלת ההליך המדורג על העורר ומתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 היא "לפנים משורת הדין", והפנה להוראות ההליך המדורג, לפיהן כאשר מגיש הבקשה הוא מבקש מקלט ולא עלה בידיו להמציא את כלל המסמכים הנדרשים, יחל הטיפול בו בהעדר המסמכים, וזאת עד להכרעה בבקשתו למקלט.
בית הדין אף דחה את טענת הרשות, לפיה הסיבה היחידה לאי הרחקתם של אזרחי סודן למדינתם היא העדר יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, ועמד על כך ששתי המדינות רואות זו בזו מדינת אויב.
בית הדין הוסיף וקבע כי הנסיבות שבגינן לא טופלה בקשתו של העורר למקלט אינן תלויות בו, וכי אין לדעת מתי תיבחן בקשתו. לסיכום, בית הדין הורה לרשות לזמן את העוררים לראיונות לצורך בחינת כנות הקשר ביניהם ומרכז חייהם, ובהעדר מניעה אחרת מלבד העדר דרכון בתוקף או העדר תעודת יושר, לשדרג את מעמדו במסגרת ההליך המדורג.