בית הדין לעררים קיבל ערר שהוגש כנגד החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם של בני זוג מאתיופיה, שהוכרו כפליטים לפני כעשרים שנה, לשדרג את מעמדם למעמד קבע. בית הדין קבע כי אף שאין לעוררים זכות קנויה למעמד בישראל, מעמדם הוסדר מכוח מחויבותה של המדינה לאמנת הפליטים. כן נקבע, כי הסדרת מעמד של קבע לפליטי מוכר אינה מכוח האמנה או נוהל הטיפול במבקשי מקלט, אלא מטעמים הומניטאריים, וכי יש לבחון את עניינם בוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים.