ערר (י-ם) 2931-18 ו-3092-18 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (28.4.2019)
בעררים נתבקשה הכרה בשני העוררים כפליטים, תוך ביטול החלטות משרד הפנים משנת 2011 לדחות את בקשותיהם למקלט, ביטול החלטת הוועדה המייעצת לענייני פליטים משנת 2011, לפיה לא תינתן "הגנה קבוצתית" לאזרחי סומליה השוהים בישראל, וביטול ההחלטות משנת 2018, לפיהן העוררים נדרשו לצאת את ישראל ולפיהן לא יחודשו רישיונות הישיבה שהעוררים החזיקו בהן.
שני העוררים הגישו בשנת 2011 עתירות מינהליות נגד ההחלטות לדחות את בקשותיהם למקלט. בשתי העתירות הושגה הסכמה דיונית, לפיה לעוררים יחודשו רישיונות הישיבה, שבהן אחזו עד לאותו מועד (אחד מהם החזיק ברישיון ישיבה שניתן לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל והשני ברישיון ישיבה מסוג ב/1) והם לא יורחקו מישראל, אלא אם תימסר על כך הודעה לעוררים, שנגדה יוכלו לעתור. כמו כן הוסכם שהעוררים יהיו רשאים לפנות לערכאות בעניין ההחלטות לדחות את בקשותיהם למקלט מבלי שייטען כי חל שיהוי בפנייה.
בשנת 2018 נדרשו שני העוררים לצאת את ישראל והוחלט שלא לחדש את רישיונות הישיבה שלהם, ובעקבות זאת הגישו עררים לבית הדין, שהדיון בהם אוחד. במסגרת ההליכים בעניינם של העוררים נטען על ידי משרד הפנים שהמצב בסומליה השתנה בשנים האחרונות, וכי אין מניעה להרחיקם לשם.
בית הדין ציין כי אינו מבין מדוע משרד הפנים הסכים להסדר דיוני, לפיו העוררים יוכלו להביא את ההחלטה בעניין בקשותיהם למקלט לביקורת שיפוטית מבלי שייטען שיהוי ביחס אליהן, וציין שמבחינה מעשית אין אפשרות להכריע בטענות המועלות נגד החלטות שהתקבלו בשנת 2011 משום שהן מבוססות על התשתית העובדתית שהייתה קיימת אז, אשר השתנתה.
בהתאם, בית הדין קבע כי על העוררים להגיש בקשות לעיון מחדש בבקשות המקלט שלהם, וכי על המשיב לטפל בהן לגופן ולא לדחותן על הסף. כמו כן בית הדין מחק את העררים וקבע שרישיונות הישיבה של העוררים יחודשו עד 30 ימים לאחר שתימסר להם החלטה בבקשות לעיון מחדש.