ערר (י-ם) 1051-17 פלוני (סרי לנקה) נ' משרד הפנים (8.3.2018)
בית הדין לעררים דחה ערר של מבקש מקלט מסרי לנקה בעניין דחיית בקשתו למקלט.
העורר נכנס לישראל בשנת 2008 ועבד כעובד סיעוד ברישיון ישיבה מסוג ב/1 עד שנת 2014. זמן קצר לפני שהפסיק את עבודתו אצל מעסיקו בשנת 2014, הגיש בקשה למקלט בטענה כי הוא נרדף בסרי לנקה בשל תמיכתו במפלגה הקומוניסטית.
בית הדין קבע כי על מי שאינו מגיש בקשת מקלט פרק זמן ממושך לאחר כניסתו לישראל, מוטל נטל מוגבר, מעבר לנטל המוטל על מי שהגיש בקשה למקלט בסמוך לאחר כניסתו לישראל או פרק זמן סביר לאחר הכניסה לישראל. בית הדין אף דחה את טענת העורר לפיה לא הגיש בקשה למקלט משום שסבר כי יוכל להמשיך לשהות בישראל מספר שנים בלתי מוגבל ברישיון ישיבה לצורך עבודה בענף הסיעוד.
גם לגופו של עניין בית הדין מצא את טענותיו של העורר בלתי אמינות. בית הדין ציין שהעורר לא סיפק הסבר לכך שהמתין תשעה חודשים לקבלת אשרת כניסה לישראל בטרם יצא את סרי לנקה, ולא פנה לאחת מ-39 מדינות שאליהן יכול היה לצאת באופן מיידי. בית הדין אף ציין שהעורר יצא מסרי לנקה ללא כל התנכלות שלטונית.
בית הדין דחה גם את טענת העורר בדבר היותו פליטי במקום (sur-place) בשל העובדה שהוא ממשיך בפעילות פוליטית בישראל, וקבע שהעורר תיאר את פעילותו בישראל כפעילות של קבוצה חברתית סגורה, שאין סיכוי כי המשטר בסרי לנקה יודע אודותיה.