ערר (י-ם) 2575-18 פלונית נ' משרד הפנים (15.8.2018)
בית הדין לעררים קיבל באופן חלקי ערר, שהגישה אזרחית אריתריאה, על החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים.
העוררת היא אם לקטינה אזרחית אריתריאה, שהגיעה עמה לישראל בשנת 2008, ולשני קטינים אזרחי ישראל, שאביהם הוא אזרח ישראלי, שעמו ניהלה העוררת מערכת יחסים זוגית. בהמשך, העוררת שהתה תקופה ארוכה, יחד עם ילדיה, במקלט לנשים, ובן הזוג הורשע, ככל הנראה, בגין ההתעללות בבת זוגו, וריצה עונש מאסר בפועל.
משרד הפנים דחה את בקשתה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, ונימק זאת בין השאר בכך שמירב הזיקות של האם הן לאריתריאה ולא למדינת ישראל.
בית הדין ביקר את התייחסות משרד הפנים אל האלימות שחוותה העוררת מידי בן זוגה כאל "טענה" בלבד, וזאת נוכח העובדה שהעוררת שהתה במקלט, וקבע כי היה על משרד הפנים לברר האם בן זוגה של העוררת הורשע בעבירות אלימות כלפיה ומה העונש שהוטל עליו.
בית הדין התייחס לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה, במקרים של אלימות במשפחה, יכולה להיות הצדקה לבחון את הבקשה בוועדה לעניינים הומניטריים גם כאשר אי אפשר להוכיח זיקה חזקה יותר לישראל מאשר לארץ המוצא. כמו כן, בית הדין קיבל את טענת העוררת, לפיה לא היה מקום לבחון את זיקותיה של העוררת לארץ מוצאה במסגרת בחינת בקשתה, וזאת משום שלא קיימת אופציה להעתקת מגוריה למדינת מוצאה (במקרה זה בשל מדיניות אי ההרחקה החלה על אזרחי אריתריאה).
בית הדין הורה לתת לעוררת רישיון ישיבה מסוג ב/1 ולביתה הראשונה "אשרת תלמיד", וקבע כי בתום שנה, ככל שהעוררת תסבור שאין באשרה זו להועיל לילדיה, תוכל להגיש בקשה חדשה לשדרוג מעמדה.