ערר (י-ם) 1431-22 אחמד נ' משרד הפנים (22.1.2024)
בית הדין לעררים קיבל ערר על החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, והורה לתת לעוררים, אזרחית סודן ושני ילדיה הקטינים, רישיון ישיבה מסוג א/5 מטעמים הומניטריים.
העוררת נכנסה לישראל בשנת 2011 ונולדו לה בישראל שני ילדים. בקשה למקלט שהוגשה על ידה בשנת 2017 טרם הוכרעה, ובשנת 2019 העוררת קיבלה רישיון ישיבה מסוג ב/1 בעקבות החלטת הממשלה לתת רישיונות ישיבה מסוג זה לתושבי דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול לפי קריטריונים שנקבעו. בעקבות ערר קודם שהוגש על ידה בעניין אי מתן החלטה בבקשתה למקלט, הוסכם שהעוררת תגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים.
הבקשה למעמד מטעמים הומניטריים נדחתה על הסף, ובמסגרת ערר נוסף שהוגש על ידה, בית הדין פסק כי יש להעביר את עניינה לבחינת הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. הוועדה המליצה על דחיית הבקשה, למעט נציגת משרד הרווחה, שהמליצה לקבלה. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אימץ את עמדת רוב חברי הוועדה.
בית הדין לעררים קבע שהעובדה שהעוררת הגישה בקשת מקלט בשנת 2017 (ואם הייתה מגישה בקשה מספר חודשים קודם לכן הייתה זכאית לרישיון ישיבה מסוג א/5 לפי פסק הדין בעניין טגאל); העובדה שבן זוגה לשעבר שהורשע בעבירות אלימות כלפיה מחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5; נסיבותיה הפרטניות כאם חד-הורית שסבלה מאלימות מצד בן זוגה ושהתה בעקבות זאת במקלט; מצבה הכלכלי; והעובדה שבנה אינו זוכה לטיפול רפואי לו הוא זקוק מזה תקופה ארוכה – מצדיקים מתן רישיון ישיבה מסוג א/5 מטעמים הומניטריים.