ערר (י-ם) 2312-20 וולדאבזג נ' רשות האוכלוסין וההגירה (1.11.2020)
בית הדין לעררים מחק על הסף ערר שהגיש מבקש מקלט מאריתריאה בגין אי מענה לבקשת המקלט שהגיש.
העורר הגיש בקשת מקלט בשנת 2016 ונערך לו ראיון מקלט בשנת 2017, אך בקשתו למקלט טרם נענתה, ולכן הגיש את הערר, בו ביקש להורות להכיר בו כפליט. רשות האוכלוסין וההגירה ביקשה למחוק את הערר. לטענתה, בחודש יולי 2019 הוגשה הודעה לבית המשפט המחוזי, לפיה גובשו אמות מידה חדשות לבחינת בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, וכי בכוונתה לבחון מחדש את כלל בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה בהתאם לאמות מידה אלה. משמעות הדברים היא בחינת כ-13 אלף בקשות מקלט, שמשרד הפנים החליט לבחון אותן לפי סדר הגשתן. לפי טענת משרד הפנים עד עתה הסתיים הליך הבחינה מחדש של בקשות מקלט שהוגשו עד סוף שנת 2014, וכעת נבחנות בקשות מהשנים 2015-2016 ובהן בקשת העורר.
בית הדין קבע שמעיון בתגובת רשות האוכלוסין וההגירה עולה שהיא לא הקפיאה את הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, ואף אם קצב בחינת הבקשות אינו מהיר, בית הדין קבע שאינו יכול להסכים כי על בית הדין לקבל הכרעה בבקשתו למקלט מבלי שזו נבחנה על ידי הרשות בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט. בית הדין מחק את הערר על הסף והעיר כי על משרד הפנים להחיש ככל הניתן את הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה.