ערר (ת"א) 1750-19 טריביניו נ' משרד הפנים (28.2.2019)
בית הדין לעררים דחה ערר של אזרחית קולומביה, שבקשתה למקלט נדחתה על הסף.
העוררת נכנסה לישראל באשרת תייר, נשארה בישראל לאחר פקיעת רישיון הישיבה שניתן לה, נעצרה, והוצאו נגדה צו הרחקה ומשמורת. בעקבות ערר קודם שהוגש על ידה הוחלט שהיא תוכל להגיש בקשה למקלט, שתיבחן בעודה מוחזקת במשמורת.
משרד הפנים דחה את בקשת המקלט על הסף בנימוק לפיו היא אינה מבוססת על אחד היסודות הקבועים באמנה בדבר מעמדם של פליטים. נגד החלטה זו הוגש הערר.
העוררת טענה כי אמה נרצחה על ידי ארגון בשם LM, וכי לאחר מכן אדם מן הארגון דקר את העוררת בבטנה. כעבור מספר חודשים אביה של העוררת שלח אותה לישראל מחשש לחייה, ובהמשך העוררת קיבלה מן הארגון הודעה בפייסבוק לפיה אביה נרצח בקולומביה, עם תמונה של אביה ואיום כי גורלה יהיה זהה. במסגרת בחינת בקשת המקלט הסתבר שפורסמה ידיעה בעיתון לפיה אביה היה אסיר שנרצח בכלא, אך העוררת עמדה על טענתה כי הוא חי עמה ועבד כנהג מונית עד יומו האחרון, ולא ידעה להסביר את האמור בידיעה העיתונאית.
בית הדין קבע כי מראיונותיה של העוררת לא ניתן היה לחלץ גרסה קוהרנטית לגבי האירועים בארצה ולגבי הגורם הרודף אותה לטענתה, וכי לא הונחה גרסה סדורה בקשר למועדי האירועים, לקשר ביניהם ולזהות הגורם הרודף. עוד צוין כי יחידת הטיפול במבקשי מקלט לא מצאה מקורות מידע כלשהם בדבר ארגון בשם LM.
בית הדין קבע שמדובר, לכל היותר, באירועים עברייניים שהם עניין לרשויות קולומביה, ולכן אין מדובר באירועים הבאים בגדר האמנה בדבר מעמדם של פליטים. כמו כן נקבע שהעוררת לא הוכיחה שרשויות קולומביה לא יעניקו לה הגנה ולא הוכיחה כי אינה יכולה להתגורר באזור אחר בקולומביה כדי להימנע מרדיפה.