ערר (ת"א) 2852-21 א.א.מ. נ' משרד הפנים (3.9.2023)
העורר הוא אזרח סודן שנכנס לישראל בשנת 2008, הגיש בקשת מקלט בשנת 2014, שלא הוכרעה עד כה, וקיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 בשנת 2021 נוכח פסק הדין בבג"ץ 4630/17 Tagal נ' שר הפנים (25.4.2021). העוררת, בת זוגו של העורר, היא אזרחית סרי לנקה.
לאחר מספר בקשות והליכים, משרד הפנים דחה את בקשת העוררים להימנע מהרחקת העוררת ולתת לה רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל עד להכרעה בבקשת העורר למקלט מדיני. על החלטה זו הוגש הערר לבית הדין לעררים.
בית הדין לעררים דחה את הערר ועמד על כך שנוהל הטיפול במבקשי מקלט אינו מחיל את ההוראה המונעת הרחקה של בני זוג של מבקשי מקלט על בני זוג שמערכת היחסים ביניהם נרקמה בישראל. בית הדין הוסיף וציין שרישיון ישיבה מסוג א/5 שניתן לפי פסק הדין בעניין Tagal אינו מהווה הכרה במעמדו של המקבל כפליט, ולכן לא חלות עליו הוראות הנוהל הקובע כי בני זוגם של פליטים מוכרים יקבלו מעמד בארץ.
בית הדין עמד גם על ספקות שהתעוררו ביחס לזוגיותם של העוררים, וקבע כי הם יכולים לממש את זכותם לחיי משפחה במדינת אזרחותה של העוררת.