ערר (י-ם) 6667-18 פלוני נ' משרד הפנים (6.11.2019)
בית הדין לעררים דחה ערר של אזרח ניגריה על החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו למקלט בישראל.
העורר הגיש בשנת 2010 בקשה למקלט. לפי טענת העורר הוא עזב למצרים ומשם לישראל, משום שאביו רצה להורגו, מפני שהוא נוצרי בדתו ולא היה מוכן לעבוד אלילים. בשנת 2018 בקשת המקלט נדחתה, ובקשה לעיון מחדש בהחלטה נדחתה על הסף.
בית הדין קבע כי אין להתערב בהחלטת משרד הפנים, לפיה העורר לא הוכיח חשש מבוסס לרדיפה, גם אם טענותיו נכונות. בית הדין עמד על כך שהעורר טען שאביו איים עליו אך לא טען שאביו פגע בו פיזית, ואף קבע שטענתו של העורר לפיה אביו הטיל עליו כישוף שגרם לו לבעיות לב ולעלייה בלחץ הדם שלו היא טענה סובייקטיבית שאינה ניתנת לבחינה אובייקטיבית, שכן יכולים להיות גורמי השפעה אחרים ונוספים.
בית הדין אף עמד על כך שהעורר לא ניסה למצוא חלופת מגורים פנימית בארצו כדי להימנע מרדיפה.