ערר (ת"א) 5943-18 ארטיום נ' רשות האוכלוסין וההגירה (23.9.2019)
בית הדין לעררים קיבל ערר שהגישו בני זוג אזרחי אוקראינה על החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם למקלט בסדר דין מהיר, והורה לבחון מחדש את בקשתם בסדר דין רגיל.
בפסק הדין צוין שהעוררים הם חירשים המתקשרים עם סביבתם בשפת הסימנים. לפי טענתם נעשה ניסיון לגייס את העורר "לשורות הסקטור הימני", נעשה ניסיון לחטוף את העוררת, ככל הנראה לצרכי סחר בנשים, ובמקרה אחר אנשי "הסקטור הימני" פרצו לביתו ואיימו עליו בסכין. לטענתם בעקבות אירועים אלה הם עזבו את העיר דונייצק ועברו לקייב, אך שם העורר חווה יחס שלילי בשל מוצאו מדונייצק.
בהתאם להחלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בדבר בחינת בקשות מקלט של המגיעים מאזור דונייצק ולוגנסק, הוחלט לדחות את הבקשה בסדר דין מהיר.
בית הדין עמד על כך שההנחיות ביחס לבקשות מקלט של אזרחי אוקראינה, המאפשרות דחייה בסדר דין מהיר, קובעות כי אין לדחות בקשות המעלות נסיבות ייחודיות ופרטניות, שאינן נופלות בגדר חוות הדעת, שעל בסיסה הוחלט לאפשר דחיית בקשות בסדר דין מהיר.
בית הדין ציין שמשרד הפנים לא נהג לפי הנחיותיו שלו, לפיהן לפני החלטה בבקשות של תושבי דונייצק ולוגנסק ובשל הרגישות המיוחדת באזורים אלה, הבקשה תעבור לבחינה נוספת של מנהל מינהל אכיפה וזרים, וכי די בכך כדי להורות על בטלות החלטת משרד הפנים.
בנוסף, בית הדין קבע שהעובדה שהעוררים ביססו את טענתם לרדיפה בין היתר על מוגבלותם מהווה "נסיבות פרטניות וייחודיות, אשר אינן נופלות בגדר חוות הדעת", ועל כן משרד הפנים לא היה רשאי לדחות את הבקשה בסדר דין מהיר.