נהלים שונים דורשים כתנאי סף המצאת מסמכים, שלרבים ממבקשי המקלט אין, כגון דרכון ותעודת יושר. ישנה פסיקה סותרת בעניין זה. נפנה לעיקר הפסיקה שאנו נעזרים בה:
בבג"ץ 10196/04 לקיה נ' שר הפנים נדון עניינו של עותר הנשוי לאזרחית ישראלית, אשר הגיש בקשה להסדרת מעמדו בישראל מכוח נישואיו, ומשרד הפנים דרש ממנו תחילה להמציא תעודת יושר ותעודת רווקות משלטונות אריתריאה, למרות שקיים קושי מעשי בהשגת תעודות אלו. בהחלטה מיום 21.6.2005 צוין כי משרד הפנים הסכים להמשיך בהליך המדורג מבלי לעמוד על המצאת המסמכים האמורים ועל כן העתירה נמחקה.
בעמ"נ (י-ם) 32519-11-16 האגוס נ' משרד הפנים נקבע כי הדרישה מאזרח אריתריאה להגיש תעודת יושר מארצו כתנאי לכניסה להליך המדורג להסדרת מעמדו מכוח זוגיות, אינה סבירה, בשים לב להתנהלות שגרירות אריתריאה. משרד הפנים וויתר בתיק זה בעצמו על דרישת הדרכון בתוקף, כיוון שהעותר הציג בעבר דרכון שהיה בתוקף..
בעת"מ (ב"ש) 18865-09-13 סייף אלדין עבדללה אברהים נ' מדינת ישראל משרד הפנים (מנהל האוכלוסין) נקבע כי "משרד הפנים יבחן את בקשת העותרים לגופה, על פי הנוהל, אך יימנע מלבקש מהעותר להמציא מסמכים שאינו יכול להמציאם בשל מוצאו מסודן, כגון דרכון בתוקף או תעודת יושר מסודן".
בעת"מ (ת"א) 2149/06 ששונוב נ' משרד הפנים (לא פורסם, 25.1.2007) נקבע כי הצבת דרישת הדרכון ללא נימוק, אינה סבירה: "הנימוק הנ"ל שהסבירות והרציונל של ההחלטה הינו בעצם עיגונה בנוהל אינו יכול לעמוד והוא אף מקומם… נוהל אינו חזות הכל ועדיין יש לבחון את מידתיות ההחלטה בנסיבות הקונקרטיות.
בעמ"נ (י-ם) 47842-07-18 אדם נ' משרד הפנים (19.1.2019) נקבע שלצורך שדרוג מעמד מ-ב/1 ל-א/5 במסגרת ההליך המדורג, דרישת משרד הפנים למסמכים סבירה, וכי הנטל להראות שיש הצדקה לסטות מן הנוהל ולשדרג את מעמדו גם בהעדרם של חלק ממסמכי הסף מוטל על המערער. באותו עניין, בו העותר לא הגיש בקשת מקלט ולא נתן הסבר מספק, הדרישה סבירה. בית המשפט הדגיש כי הדרישה בנוהל היא הנחיה מינהלית, ושגם משרד הפנים מכיר בכך שבמקרים מתאימים ניתן לסטות ממנה.
בעת"מ (חיפה) 49098-10-14 פלוני נ' משרד הפנים (26.1.2015),. בית המשפט קבע כי על משרד הפנים לבחון את הבקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג לגופה חרף העדרם של כל המסמכים, וכן התייחס למשך הזמן שבקשת המקלט אינה נבחנת, העולה לכדי עינוי דין.
בערר (י-ם) 1856-14 וורוביובה ואח' נ' משרד הפנים הורה בית הדין לעוררים להגיש בקשה לפטור מדרישת הדרכון לצורך ההליך המדורג, והורה למשרד הפנים לשקול את הבקשה בשים לב לנסיבותיהם ולכך שבעניינם של דרפורים וויתרו על דרישה זו.
בערר (י-ם) 5016-15 מסגנה נ' משרד הפנים (3.7.2017), בית הדין קבע כי הדרישה של משרד הפנים לצורך ההליך המדורג, שהעורר יציג דרכון תקף, תעודת לידה, תעודת יושר ותעודה המעידה על מצבו האישי, אינה סבירה בנסיבותיו של העורר, שהגיש בקשת מקלט, עשה מאמצים להשיג את המסמכים והציג מסמכים אחרים שהעידו על זהותו.
בערר (י-ם) 2320-14 בול ואח' נ' משרד הפנים (1.4.2015), בית הדין קבע לצורך כניסה להליך המדורג, כי "לא היה מקום לדחיית בקשת העוררים על הסף מבלי להתייחס כלל להסבריהם מדוע אינם יכולים לעמוד בהוראות הנוהל", וכי על המשיב היה לשקול את הנסיבות בגללן לא הצליחו להשיג את המסמכים וכן את העובדה שיש להם ילדה משותפת.
בערר (י-ם) 1328-14 רוזיו ואח' נ' משרד הפנים (3.12.2014), הדיון בערר התייתר לאחר שמשרד הפנים וויתר על דרישות הסף בדבר מסמכים ממדינת המוצא של העורר, סודאן.
בערר (ת"א) 2078-16 איזנברג נ' רשות האוכלוסין וההגירה (10.10.2016), משרד הפנים הסכים לבחון את עניינם של העוררים בהליך המדורג תוך וויתור על מסמכי הסף, ובית הדין הורה לקבוע נוהל לעניין זה. בהמשך, התברר שקיים נוהל כזה, שלא פורסם. בית הדין הוסיף הערה על חובות הלשכה המשפטית המייצגת את משרד הפנים בהליכים, לנקוט בסטנדרט דומה לזה המצופה מהפרקליטות.
בערר (ב"ש) 3837-15 עבדאללה נ' משרד הפנים (16.6.2016)נקבע שבנסיבות שבהן אין מחלוקת בדבר כנות הקשר ראוי שמשרד הפנים יגלה גמישות, שכן השגת המסמכים מסודן אינה מתאפשרת מסיבות אובייקטיביות שאינן קשורות בעוררים.
בערר (ת"א) 2006-15 חאדר ואח' נ' שר הפנים נדונה הענקת מעמד לבת זוג של פליט מוכר, מהדרפורים שמעמדם הוסדר בשנת 2007. בית הדין קיבל את הערר, וקבע כי בני הזוג עשו מאמצים להשיג את המסמכים הדרושים והראו מדוע לא יכולים לקבל את כולם. עם זאת, בית הדין קבע כי הנוהל, הקובע כי יש לתת לעוררת ב/1 ולא א/5 סביר, וכי ככל שבהמשך תשיג את יתר המסמכים או תראה צורך בשידרוג מעמדה, תוכל לפנות בשנית. קביעה דומה ניתנה בערר (י-ם) 2283-14 (5.7.2016).
בערר (ת"א) 1828-16 וודו נ' משרד הפנים (14.2.2017) הורה בית הדין למשרד הפנים לאפשר לעורר לטוס לאתיופיה ולשוב ממנה לישראל, לצורך השגת המסמכים הדרושים.
בערר (י-ם) 1794-17 (13.3.2018) נקבע כי בטיפול בבן זוג של פליט מוכר, יש לוותר על דרישת הדרכון כאשר מדובר באדם שברח מסודן, וכי כאשר בני הזוג נישאו בבית דין שרעי בישראל, אפשר להניח שהיו רווחים/גרושים לפני כן.
ערר (ת"א) 1033-19 איסמון נ' משרד הפנים (2.2.2020): בית הדין לעררים הורה למשרד הפנים לאפשר לעורר, אזרח סיירה לאון, להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים אף על פי שאין בידו דרכון. בית הדין לערריםקבע כי אף על פי שהדרישה בנוהל הרלוונטי להציג דרכון תקף כתנאי להגשת בקשה מטעמים הומניטריים היא סבירה ומחויבת, מוטל על משרד הפנים לחרוג מהוראות הנוהל במקרים מתאימים, וכאשר העורר הוכיח כי לא הצליח להוציא דרכון במאמץ סביר.
הנחיות נציבות האו"ם לפליטים לפיהן אין לדרוש מסמכים ממדינת המוצא, פברואר 2017.