משך שנים היאס ישראל פעלה למתן סיוע משפטי למבקשי מקלט. אך כאשר פרצה המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, ופליטי מלחמה ברחו לישראל, חברות ישראליות החלו להתקשר למשרדי היאס ולשאול: "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור? איך אנחנו יכולים להעסיק אותם?".
הערכת צרכים מהירה אישרה את מה ש ישראל ידעה – הרבה אוקראינים שנמלטו לישראל רוצים לעבוד ולקיים את עצמם בכבוד, ולא להיות נטל על המארחים שלהם, אך בהיעדר מעמד מוסדר, קשה להם למצוא עבודה. למרות שצעדים שונים מצד המדינה שיפרו מעט את מצבם – ישראל האריכה את אשרות התייר של אזרחים אוקראינים שחיים בישראל מאז שנמלטו מהמלחמה, והודיעה שלא תנקוט אכיפה בגין העסקתם – רבים מיותר מ-14,000 האוקראינים המבקשים הגנה בישראל חיים על סיוע כי הם לא מסוגלים לתמוך בעצמם.
עבור היאס ישראל, פתרון בעיה זו הוא בראש סדר העדיפויות. "רוב הפליטים רוצים לחזור הביתה אבל לא יכולים", אמרה זויה לוטין, אחראית תחום הסיוע לאוקראינים בהיאס ישראל. "אבל אנחנו יכולים לעזור להם להקים בית זמני מחוץ לבית," אמרה.
החלטנו לתת לפליטים עצמם להוביל את הדרך. ערכנו ירידי תעסוקה, סיפקנו הכשרות קצרות וערכנו מצגות למעסיקים, ובמקביל יצרנו קשר עם מספר נשים פליטות מאוקראינה שהביעו רצון להיות מעורבות בהכשרת אחרים בקהילה שלהן. כך באפריל, יחד עם השותפים TechForChanges, ומרכז הסיוע לפליטים אוקראינים בחיפה, ובתמיכת המרכז לעליה וקליטה בחיפה, השקנו תוכנית מנהיגות לנשים פליטות מאוקראינה.
עד כה התוכנית אירחה מספר מפגשים, כולל סדנאות עם אנשי מקצוע מוסמכים שנותנים הכוונה אישית איך לבחור רעיון לפרויקט ואז לפתח אותו. היאס מספק תמיכה מתמשכת לפרויקטים, רשתות ודרכי גישה למשאבים, וגם תומך באותן משתתפות שרוצות למצוא הזדמנויות תעסוקה טובות יותר. בסוף התוכנית מתוכננים אירוע קהילתי חגיגי בו יציגו הנשים את הפרויקטים שלהן.
"המטרה של התוכנית הזו היא ליצור תחושת שייכות ותכלית," אמרה לובוב בורשבסקי, רכזת מעורבות הקהילה בהיאס ישראל. "אנחנו רוצים לקדם תמיכה הדדית בין נשים ופיתוח פרויקטים על ידי הקהילה ולמען הקהילה."
רבות מהמשתתפות עובדות בעבודות פיזיות תובעניות, אך הן נשארות מוטיביות מאוד. "הנשים האלה נאלצו לעזוב את בתיהן בגלל המלחמה ומצאו את עצמן במדינה זרה ונאלצו לשרוד בתנאים קשים," הסבירה בורשבסקי. "כשהן מגיעות לפגישות שלנו, הן מלאות באנרגיה טובה, מוטיבציה והומור."
הנשים בתוכנית המנהיגות הגיעו ליישום מעשי של הרעיונות שלהן לשרת את הצרכים המיוחדים של הקהילה שלהן: קטרינה סאטר תכננה סט של הרצאות לנשים אוקראיניות בנושאים חשובים להקלת החיים בישראל (בנושאי תעסוקה, כספים, שכירות, חינוך וכו') עם מרצים מקצועיים; אולגה וולודינה מעוניינת לארגן מפגשי קהילה סביב התרבות והמטבח האוקראיניים, כדי לתת מענה לצרכים התקשורתיים והתרבותיים של פליטים אוקראינים המתגוררים בחיפה.
משימתה העיקרית של בורשבסקי היתה לעבוד עם משתתפות התכנית ולחבר אותן לארגונים שונים ליצירת רשת של שיתופי פעולה, עד למימוש התכניות של המשתתפות.
רבות מהנשים הפליטות נמצאות בישראל כמעט שנה ועדיין מוצאות את החיים מאוד קשים. הן שמחות להיות בין אנשים בעלי אותה מחשבה – אנשים מצליחים שיכולים לעזור להן למצוא את דרכן במדינה חדשה.
"אני מאוד אסיר תודה על ההזמנה לכאן", אמרה נאטה רובצ'ינסקה, בת 58, מקיב'יוה ואם לחמישה ילדים. "עבורי, הדבר הכי חשוב הוא שאתם רואים בנו משאב. אני חושבת שזה טוב שאני יכולה ליישם את הרעיונות שלי שהיו חשובים לי בחיים כאן."
"את מרגישה שאת הולכת בכיוון הנכון, שאת נמצאת בקהילה של אנשים שמבינים ומדריכים אותך", אמרה אנה בוזדאנסקה, בת 43, אם לשניים מדונצק, שעובדת על פרויקט תמיכה בנוער במצבם החדש. "ואת עוברת מרעיון למעשה."