עתירה לבג"ץ בעניין גירוש מבקשי מקלט לרואנדה (I)
בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי נ' ראש הממשלה
ביום 23.1.2018 הוגשה לבג"ץ עתירה על ידי 119 עותרים, שבמסגרתה בית המשפט התבקש להורות למדינה להימנע מגירוש מבקשי מקלט בהתאם להסכם עם רואנדה, וזאת עד להסדרת ההסכם בחקיקה ראשית.
בעתירה נטען, בין השאר, כי בהתאם להסכם בין שתי המדינות, ישראל תשלם סכומי כסף משמעותיים לרואנדה עבור קבלת מבקשי מקלט מישראל לשטחה, ונטען שהמשטר הדיקטטורי ברואנדה עלול להשתמש בכספים אלה לצורך לדיכוי פנימי, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בעתירה תוארו הכחשותיה של ממשלת רואנדה בדבר קיומו של הסכם להעברת פליטים מישראל אליה. כמו כן נטען כי אופיו של ההסכם והנסיבות שבהן הוא נכרת מחייבות הסדרה שלו בחקיקה ראשית, ככל שהרשויות מבקשות ליישמו.
עתירה לבג"ץ בעניין גירוש מבקשי מקלט לרואנדה (II)
בג"ץ 733/18 אביגדור פלדמן נ' מדינת ישראל
ביום 24.1.2018 הוגשה על ידי עו"ד אביגדור פלדמן עתירה לבג"ץ, בה התבקש בית המשפט להורות למדינה להימנע מגירושם של "המוגדרים כמבקשי מקלט או מסתננים או פליטים או כל אדם אחר… עד שיתברר מעבר לספק כי נשלחים הם למקום שיקבל כל פליט המצהיר על רצונו להיכנס למדינה פלונית זו וכי אותה מדינה תערוב לביטחונם האישי ולביטחון בני משפחותיהם ולביטחון רכושם, וכלכלתם בדרך של הצהרה מפורשת של מדינת היעד כי כך הדבר".
בעתירה נטען כי בדין הישראלי קיימת לאקונה ביחס לפליטים ומבקשי מקלט, ועל כן יש להימנע מגירושם נוכח חוק יסודות המשפט, לפיו במקרה של חסר בחוק יש לפנות אל "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".