Department of Homeland Security v. Thuraissigiam, 591 U.S. (June 25, 2020)

בית המשפט העליון של ארה"ב ביטל, ברוב של שבעה שופטים נגד שתי שופטות, פסק דין של בית המשפט הפדרלי לערעורים, שקבע כי חקיקה, המצמצמת את סמכות בתי המשפט הפדרליים לקיים ביקורת שיפוטית בעניין החלטות לדחות בגבול בקשות מקלט, אינה חוקתית. חמישה מבין שופטי הרוב קבעו שהחקיקה חוקתית.

בהתאם לחקיקה הפדרלית בארה"ב, ניתן לקיים בגבול הליך מזורז של גירוש למי שמבקש להיכנס לארה"ב במעבר גבול מוסדר או שלא דרך מעבר גבול כזה. מבקש מקלט יכול להימנע מגירוש בהליך המזורז אם הצליח להוכיח לקצין הגירה את קיומו של חשש מבוסס לרדיפה ("credible fear of persecution"). בהתאם לחקיקה שהועמדה לביקורת בית המשפט, בתי המשפט הפדרליים רשאים לתת צווי הביאס קורפוס ביחס למבקשי מקלט במקרים מסוג זה, אך אינם רשאים לבקר את הקביעה כי למבקש המקלט אין חשש מבוסס לרדיפה.

בית המשפט (מפי השופט אליטו וארבעה שופטים נוספים) דחה את טענתו של המשיב – אזרח סרילנקה שחצה את הגבול הדרומי, נעצר במרחק של 25 יארדים מהגבול, ביקש מקלט ובקשתו נדחתה בהליך מזורז – כי החוק אינו חוקתי; קבע שהחוק אינו מפר את הוראות החוקה האוסרות על השעיית הזכות לבקש צווי הביאס קורפוס והמחייבות לקיים הליך הוגן; וביטל את פסק דינו של בית המשפט הפדרלי לערעורים, שקבע שהחוק אינו חוקתי.

שניים משופטי בית המשפט העליון (השופט ברייר והשופטת ביידר-גינסבורג) הסכימו לתוצאה לפיה יש לדחות את העתירה, אך קבעו שלצורך ההכרעה בהליך די לקבוע שהחוק כפי שהוחל על העותר אינו סותר את החוקה, מבלי לקבוע אם בכל מקרה שלילת הביקורת השיפוטית על גוף ההחלטה לגרש אדם אינה מנוגדת להוראות החוקה, האוסרות השעיה של הזכות לבקש צווי הביאס קורפוס.

שופטות המיעוט, סוטומיור וקגן, סברו כי יש לקבוע שהוראת החוק, המגבילה את הביקורת השיפוטית על החלטות לדחות בקשות מקלט בגבול, אינה חוקתית.